1, ש"נ, כנ' אֱמוּנָתִי, מ"ר אֱמוּנוֹת, — א) המדה להיות נאמן ומתמיד ולא מתחלף ומשתנה,   Beharrlichkeit, Festigkeit; fermeté, constance; firmness : ואהרן וחור תמכו בידיו (של משה) וכו' ויהי ידיו אֱמוּנָה2 עד בא השמש (שמו' יז יב). —  ב) בטחון, שלוה,   Sicherheit; securité; security : והיה אֱמוּנַת עתיד חסן ישועת (ישע' לג ו). —  ג) הסגולה והמדה להיות נאמן לדברו, להבטחתו,       Treue, Zuverlässigkeit; véridicité, fidélité; faithfulness : אל אֱמוּנָה (דבר' לב ה). וארשתיך לי בֶאֱמוּנָה (הושע ב כב). והיה צדק אזור מתניו וְהָאֱמוּנָה אזור חלציו (ישע' יא ה). שוטטו בחוצות ירושלם וראו נא וכו' אם יש עשה משפט מבקש אֱמוּנָה ואסלח לו (ירמ' ה א). וחסדי לא אסיר מעמו (מעם דוד) ולא אשקר בֶּאֱמוּנָתִי לא אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנה (תהל' פט לד=לה). נשבעתי לדוד בֶּאֱמוּנָתֶךָ (שם שם נ). יפיח אֱמוּנָה יגיד צדק ועד שקרים מרמה (משלי יב יז). איש אֱמוּנוֹת רב ברכות (שם כח כ). —  ואמר בן סירא: אוהב אמונה אוהב תקיף ומוצאו מצא הון, אוהב אמונה אין מחיר ואין משקל לטובתו, צרור חיים אוהב אמונה (בן סירא גניז' ה). —  ד) במשמע' חובת הישר והצדק ומבלי למעל מעל,  Gewissenhaftigkeit; conscience; conscientiousness :  ולא יחשבו את האנשים אשר יתנו את הכסף על ידם לתת לעשי המלאכה כי בֶאֱמֻנָּה3 הם עשים (מ"ב יב יו). בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו נשאת ונתת באמונה (שבת לא.). אלו סופרים ומשנים שהן מלמדין את התינוקות באמונה (מד"ר ויקרא ט). —  ה) מה שאדם חשב ומאמין שזה אמת,  Glaube; croyance; faith : ואמרת אליהם זה הגוי אשר לוא שמעו בקול ה' אלהיו ולא לקחו מוסר אבדה הָאֱמוּנָה ונכרתה מפיהם (ירמ' ז כח). — *ובפרט בדברי הדת, האמונה באלהים, בתורת משה, במשיח,  religiös. Glaube; croyance réligieuse; rel. belief : בזכות אברהם שהאמין בהקב"ה וכו' היא האמונה שישראל נוחלין בה (מד"ר שמות כג). אך שמרו אמונות בם היו אמונות (ר"י הלוי, שיר עד מתי). כמו שתמצא רבים מן הפתאים ישמרו אמונות לא יציירו להם ענין בשום פנים (מו"נ א נ). האמונה בדבר הוא הצטייר הדבר בנפש ציור חזק עד שלא תשער הנפש בסתירתו בשום פנים (עקרים א יט). וע"ז הדרך תפול האמונה בכל זמן בדברים שלא הושגו אז בחוש (שם). האמונה בש"י ובתורתו היא המביאה את האדם אל ההצלחה הנצחית (שם א כא). האמונות שראוי להאמינם כל בעל תורת משה (שם כג). אם הבעל דת מצד היותו בעל דת רשאי או מחויב לחקור על עיקרי דתו ואמונתו (שם כד). —  ו) *דבור בהן צדק וכדומה, שבגללו אדם מאמין בחברו,  Ehrenwort; parole d'honneur; word of honour : החונק את אחד בשוק ומצאו חבירו ואמר לו הנח לו ואני נותן לך פטור שלא על אמונתו הלוהו וכו' הלוהו (הַלְוֵהוּ) ואני נותן לך חייב שכן על אמונתו הלוהו (ב"ב י ח). הנושא ונותן באמונה4 וכו' לא ימכור לא את היפה בשוייה ולא את הרע באמונה (תוספתא ב"מ ג כב). הנושא ונותן באמונה אין לו עליו אונייה וכו' לא יחשב את הרע באמונה ואת היפה בשוה (רמב"ם מכירה יג ה=ו). — °נתן אמונתו לפלוני, אמר לו בהן צדק שיעשה כך וכך: מעשה בבחור אחד שנתן אמונתו לריבה אחת שישאנה וכו' לימים עבר על אמונתו ונשא אחרת (רש"י תענית ח.). אשת שמעון שנתנה אמונתה לתת לו עורה של וורד לצורך נשואי בנו וכו' והשיב שלא נתנה אמונתה (שע' תש' ר"מ מרוט' שא). ראובן שתקע לו אמונתו וכו' אחרי שעבר האיש על אמונתו (מרדכי ב"מ סי' רנב). — °על אמונתי, שבועה: על אמונתי נעלם ממני אם ספרתי הדבר (שו"ת רמ"א נג). על אמונתי ויהדותי (שו"ת תמת ישר' שא לג). —  ז) *הרגש להאמין באחד שהוא יעשה כך וכך,   Zutrauen; confiance; confidence: אין אמונה בעכו"ם (תול' קלג:). זה ארבעה שבועות אשר החלה אמונתו (של הסוחר) למוט (מא"ג קרי' ספ' יב). 

*אָדוּק, מאמין ודבוק בהדת בחזקה.  — *אָמַד, חשב שדבר פלוני הוא כך עפ"י *אֹמֶד הדעת. — אמן, הֶאֱמִין בדבר, האמין לפלוני. — *אֲמָנָה, קטן אֲמָנָה, חסר אֲמָנָה, קל אֲמָנָה. — °אִמֵּת דבר, הראה שהוא אמת. *אַפִּיקוֹרוֹס, כנוי לאדם שאינו מאמין.

בטח, בָטַח בו: — בִּטָּחוֹן. — *בָּרוּר לי הדבר, אין ספק בו, *בָּרִי.

דעת, דַעְתִּי היא כך. — *דקדק, מדקדק במצות. — *דָת, חובת האמונה באלהים, והחקים והמשפטים שבין אדם לאלהים. — אדם בעל דת, דָּתִי וכו'.

*הַקָּפָה, הוא נותן לו בהקפה, מקיף לו על אמונתו, נותן לו בלי כסף בעין. — °הַשְעָרָה.

חָסִיד, °שומר ומקים כל מצות הדת. — °חֲסִידוּת. — °חָרֵד, כנוי לחסיד.

יָרֵא ה', יראת ה'.

כַּחַש. — *כּוֹפֵר, מי שאינו מאמין בהמקֻבל. — כָּפַר, ההפך מן האמין. — *כְּפִירָה — *כַּת — *כִּתָּה, בני אדם נבדלים מהכלל באיזו אמונה: כִּתַּת שבתי צבי.

* מִין, — *מִינוּת, נרדף עם כּוֹפֵר, כְּפִירָה. — מָסוֹרֶת, מה שנמסר מאבות לבנים.

נֶאֱמָן, *נֶאֱמָנוּת.

* סָפֵק, ההפך מן ברור: בעלי הספק, °בעלי או, בעניני אמונה ודת.

* עִקְרֵי הָאֱמוּנָה, שלשה עשר הָעִקָרִים.

* פִּקְפֵּק, מְפַקְפֵּק, *פִּקְפּוּק.

°קַבָּלָה, מה שנתקבל מאבות לבנים בעניני אמונה. — *קַנָּאי. *קַנָּאוּת.

תּוֹרָה, תּוֹרַת משה.