אֶנֶף
°, ש"ז – אף וחרון, כעס, Zorn; colère; anger: ואם לנגף וְאֶנֶף באף מפקדים כסף תת כפר הם מפקדים )ר"א קליר, יוצר שקל', מי יוכל). רחצתי בנקיון כפות עמוס במו כפות אף וְאֶנֶף לכפות (הוא, יוצ' א סכות, אקחה פרי). בנשק לראשם סכות וּמֵאֶנֶף להקם חשכת (הוא, יוצ' א סכות, קשט שעינת עץ). חשכם מֵאֶנֶף בלי להאשימם (יוצ' יוה"כ, אִחדת). חשכנו מֵאֶנֶף ונחנו בישר מעגל (סליח' יז תמוז, אל נא). דגלי עם פדויי בזרוע חשוף הצל מֵאֶנֶף ואל יהיו לשסוף (סלי' אל נא).