אֵפֶד

°1, אֶפְדּוֹ, וכו', – התמדת הדבר בכח ועז, Beharrlichkeit; persistance; perseverance :  שקדו וְאֶפְדּוֹ2 (של האֵבֶל) הוא דבר אצור וכמוס ומונח בנפש (האשכול, לר' יהודה הדסי רסג).   – וכבר השתמשו במלה זו הרבה בדבור בא"י ובהעתונים.



1 עי' הערה לקמן. – 

2 מענינו נראה כי כונת השם הזה הוא התמדת האבל בכח ועז.  ולא ידוע מוצאו.

חיפוש במילון: