אֵפֶד
°1, אֶפְדּוֹ, וכו', – התמדת הדבר בכח ועז, Beharrlichkeit; persistance; perseverance : שקדו וְאֶפְדּוֹ2 (של האֵבֶל) הוא דבר אצור וכמוס ומונח בנפש (האשכול, לר' יהודה הדסי רסג). – וכבר השתמשו במלה זו הרבה בדבור בא"י ובהעתונים.
1 עי' הערה לקמן. –
2 מענינו נראה כי כונת השם הזה הוא התמדת האבל בכח ועז. ולא ידוע מוצאו.