*1, אפט-, אפי-, מ"ר -רופין,  -רופסין – פקיד יתומים, אדם שנמנה אם מהאב בחייו או מבי"ד להיות כמו אב להיתומים, או לקטנים לא בעלי דעת וכדומה, להנהיג את עניני נכסיהם ולדאג להם וכדומה,  Vormund; tuteur; guardian: כותבין (פרוזבול) לאיש על נכסי אשתו וליתומים על נכסי אפוטרופין (שבי' י ו). בי"ד מעמידין להן (לחרש שוטה וקטן) אפוטרופוס ומעידין להם בפני אפוטרופוס (ב"ק ד ד). ואלו נשבעין שלא בטענה השותפין והאריסין והאפוטרופין 2 (שבוע' ז ח). אפטרופוס שמינהו אבי יתומים ישבע מינוהו בי"ד לא ישבע (תוספתא ב"ב ח יג). אפיטרופין עד שלא החזיקו בנכסי יתומין יכולין לחזור בהם (שם שם יב). ממנה אפוטרופין על היתומים (פסיקתא קכג.). מי שמת והניח יורשין גדולים וקטנים צריך למנות אפוטרופוס שיהיה מתעסק בחלק הקטן עד שיגדיל (רמב"ם  נחלו', טור וש"ע חו"מ רצ). – ובהשאלה משגיח ומפקח וערב: אין אפיטרופוס לעריות (תוספתא כתוב' א ו).  – ב) מנהיג ומפקח על נכסי אדם: אפוטרופוס של אגריפס המלך (סוכה כז.. אפוטרופוס על קופה של צדקה (פסח' מט:). אפוטרופסין רעים (מד"ר אסתר, בימים ההם).