אִפּוּף

°, שה"פ מן אפף: הענש בְּאִפּוּף1 ושב היות חפוף הועילו לב כפוף בקול כפיפת שופר ר"א קליר, מוסף א ר"ה, אשא דעי.



1 וכבר קרא תגר על מלה זו בעל ערוגת הבשם פר' לב, וז"ל: מה מאד קשה לשמוע במחזו' לועזים חדלה יופיפה, מן יופיפית כי שם יופיפה לא נמצא בכתובים ובמחזור ק"ק אשכנזים בפיוט לסדר שופרות הוענש באפוף מן אפפונִי.

חיפוש במילון: