1 עי' הערה שלקמן.

2 כך, בלי ו בין אלף ובין פ, בכל נוסחאות הדפוסים גם הישנים, וכך בערוך ערך אפז.  ונראה לכאורה שהוא בארמ', ואין פרכה לזה מסי' הרבים -ים, כי למטה שם כתוב באמת אפזין קפזין.  אבל המלה בו במקום ביה מעידה שזה בעברית, ובערוך ערך קפז כתוב אופזים קופזים, וכן בילקוט.  ונוסח המאמר הוא כך: רבי חייא ור' ינאי (חולקים בפרו' הכתוב והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו) חד אמר עולים ויורדים בסולם וחד אמר עולים ויורדים ביעקב מאן דאמר עולים ויורדים בסולם ניחא, ומאן דאמר עולים ויורדים ביעקב מעלים ומורידים וכו'.  והנה רבנו נתן הביא מלת אפזים ולא פרשה, ולא ידענו כלל מה פרשו בה הקדמ'.  צ"ד כתב אֲפָזִים ופרש נגוהות ותרג' splendor, והוא תמוה.  הפרוש היתר קדמון שהגיע לנו הוא זה המיוחס לרש"י, שפרש וז"ל: אופזים בו כמו אופצים דוחקים בו אפוצה במשנת כלים. ע"כ.  (ברוב נוסח' אופנים אפונה, בנון, אך זה שבוש ודאי.  יען כונתו להמלה אפוצה במשנ' אהלות, וכן כתובה המלה בגוף הפרוש שנדפס בראשנה בספר אור השכל, וכן הביאו בעל אות אמת).  אבל, לשרש אפץ אין כלל משמעת דחיקה בכונת נגישה ולחיצה, כי אם של מלוא החלל, וגם קשה למה השתמש רבי ינאי למשמעה זו דוקא בפעל מוזר זה ולא בפעלים הרגילים לחץ, ודחק, ונגש, והציק, וכדומה, — מלבד כל זה אין פרוש זה מתישב לפי כונת המאמר מעלים ומורידים בו.  רבי אב"א בעל הפרוש אור השכל בעצמו, רצה לפרש אפזים כמו אובזים, במשמעת בזיון, או מלשון אפזייני שהוא תכשיט של אשה,  ובעל מ"כ פרש אפזים כמו קופצים, וכן בוקשד' ולוי וקוה', וקצת אפשר להביא סמך לדבר מלשון ערב' אבז أَبَزَ ר"ל קפץ. והמשביר מיונית מלשון צחוק.  ויסטרו' מלשון פזז, במשמעת השתעשע.  אבל כל זה אינו נאות להמאמר השני בנוגע לחנניה וחבריו, וכאן על כרחנו נפרש אפזין וכו' מלשון לעג וקנטור, כמו שכתוב בפנים, אעפ"י שאיני יודע מקור מלה זו.