*, אֲפִיָּה, ש"נ, מ"ר אֲפִייוֹת –שה"פ מן אפה: הכופה עשאו לאפייה שיעורו כתנור עשאו לבישול שיעורו ככירה (כלים ה ב). אחד שתי הלחם ואחד לחם הפנים לישתן ועריכתן בחוץ ואפייתן בפנים (מנח' יא ב). לא תאפה חמץ אפייה בכלל היתה ולמה יצאה להקיש אליה מה אפייה מיוחדת מעשה יחידי וכו' אף אני מרבה את לישתה (ספרא צו ב ג). שלשה שבתות של אפייה (ירוש' ע"ז ה מה.). והלישה והאפיה (רמב"ם הלכ' שבת ו א). – ומ"ר: שלשה הסיקין ושתי אפיות (ירוש' פסח' ג לב).