אֲרוּכָה

* , מ"ר אֲרוּכוֹת, – א) עי' ארֻכה. – ב) תה"פ בארוכה, באופן ארוך: בא לו בארוכה (ירוש' הורי' ב מו ד). היה מטייל עמו ארוכות וקצרות (שם ברכות ב ה ג). כיון שראהו המלך (להפועל) כשר במלאכתו יותר מדאי אחזו בידו והתחיל מטייל עמו ארוכות וקצרות (מ"ר שה"ש, דודי ירד). – ג) ש"נ, הלוח שבין שני כרעי המטה לארכה, lang. Seitenbrett; long pan; long bedside: המקרה סוכתו בשפודין או בארוכות המטה (סוכה א ח). ניטלה קצרה ושתי קרעים טמאה ארוכה ושתי קרעים טהורה (כל' יח ה). מטה שניטלו שתי ארוכות שלה ועשה לה חדשות (שם יט ו). – ד) עי' אֲרוּבָה.  – ה) הארכת הזמן, Frist; délai; respite: ואבדתם מהרה מיד אני מגלה אתכם ואיני נותן לכם ארוכה וא"ת אנשי דור המבול היה להם ארוכה ק"כ שנה אנשי דור המבול לא היה להם ממי שילמדו (ספרי עקב מג). תנה לנו ארוכה ימים שמנה כי לא תטרידנו במלחמה (מעש' ביהמ"ד ילינק ג כח).

חיפוש במילון: