ב. תְּעָלָה

1, ש"נ, — רפואה, תרופה, Heilung; guérison, médécine; cure, remedy: אין דן דינך למזור רפאות תְּעָלָה אין לך (ירמ' ל יג). לשוא הרביתי רפאות תְּעָלָה אין לך (שם מו יא). — ובתו"מ2: פן יחטיאו אותך לי מתכוונין להמרידכם בי ומה תעלה יש בידכם ואתם נוקשין בהן ומתחייבין לי כלייה (מכי' דרשב"י, משפטים כג לג, אפשטיין-מלמד, 220). — °ובמשמ' עליה:שמא תאמר כיון שירד לגיהנם אין לו תעלה3 כיון שמבקשים עליו רחמים זורק אותו מגיהנם כחץ מן הקשת (פסיק' רב' כ). — ובסהמ"א: ונועד אחי צביאן עמו ללמדהו מעש זה להנות צביאן בדבר שיש בו סכנה וכלום תעלה אין לו (תשובות הגאונים, אסף, 115). ויאמרו הרופאים שמכה זו אין לה תעלה באדם ובה ימות רמב"ם, רוצח ב ח.  לכל חולה מהם מכין רפואת תעלתו (ר"י זבארה, שעשועים א, דודזון, 7). ועוצם שבח רפואת תעלה כללית (שאילת יעבץ א מא, למברג, לח.). — ואמרו פיטנים ומשוררים: רופא אמן לו נתכנו עלילות אשר בידו נרתק רב תעלות (שלמה הבבלי, אחשבה לדעת, זולת לשבת בראש'). דודי ידיד נפש אתה צרי מכאוב ולכל חלי את כתעלה וכתרופה (רשב"ג, מי זאת, ביאליק- רבניצקי א, 61). צרי חשק וגיל דאג ושיר נד ועושר רש ולחולה תעלה (רמב"ע, ענק ג, בראדי, שמג). מרפים כל מחץ ומחלה ומעלים רפואה ותעלה (ראב"ע, חי בן מקיץ, כהנא ב, 46).



1 [על יסוד שמוש מלה ארוכה, במשמ' קרובה, בצרוף העלה ארוכה, עלתה ארוכה (עי' ערך זה), ויש שגוזרים גם ב. תְּעָלָה מן עלה כקצור במק' עלית ארוכה וכד'. ואמנם אולי נכון יותר לגזר מלה זו מן א. עול כלשון יניקה, במשמ' משקה שהחולה יונק ונרפא בו.]

2 [בתו"מ ובסהמ"א יש שהמלה קרובה בשמושה אל תועלת, תועלה, ואף קשה לקבע בכל מקום, לאיזו מלה התכון הכותב.]

3 [ובילקוט ראובני פ' בראש' נאמר: כיון שהוריד לגיהנם אין עלייה ( ע"פ פסיק' רב', הוצאת מא"ש, צה:.]