1, ת"ז, סמי' קְצַר, מ"ר קִצְרֵי, נק' *קְצָרָה, —  קטוע, לא ארֹך kurz; court, bref; short, קְצַר יָמִים, שימיו קצרים, שאינו מאריך ימים: אדם ילוד אשה קְצַר ימים ושבע רגז (איו' יד א). — ובהשאלה קְצַר-יָד במשמ' חסר יכֹלת: וישביהן קִצְרֵי יד חתו ויבשו (מ"ב יט כו; ישע' לז כז). — קְצַר אַפַּים , ungeduldig; impatient: קְצַר אפים יעשה אולת ואיש מזמות ישנא (משלי יד יז). ארך אפים רב תבונה וּקְצַר רוח מרים אולת (שם שם כט). —  ובתו"מ: בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה, ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה אחת ארוכה ואחת קצרה2 (ברכ' א ד). ר' נחוניא בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפלה קצרה (שם ד ב). המהלך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה (ר' יהושע, שם שם ד). בכל יום היתה (המחתה) כבדה והיום קלה, בכל יום היתה ידה קצרה והיום ארוכה (ר' מנחם, יומ' ד ד). היום קצר3 והמלאכה מרובה והפועלים עצלים והשכר הרבה ובעל הבית דוחק (ר' טרפון, אבו' ב טו). היה בו שער לבן וכו' אחת ארוכה ואחת קצרה והקצירו שתיהן וכו' הרי אלו להקל (נגע' א ה). קצרות והאריכו, אחת קצרה ואחת ארוכה והאריכו שתיהן וכו' הרי אלו להחמיר (שם שם ו). בשער צהוב דק, לקוי קצר (ר' עקיבא, שם י א). מה הלשון אומרים דק מקל זה דק קנה זה, דק לקוי קצר או דק לקוי ארוך (ר' יוחנן בן נורי, שם שם). עד שאנו למדים מן הקנה נלמד מן השער, דק שערו של פלוני, דק לקוי קצר לא דק לקוי ארוך (ר' עקיבא אל ר' יוחנן בן נורי, שם שם). האזוב הקצר מספקו בחוט ובכוש וטובל ומעלה ואוחז באזוב ומזה (פרה יב א). שתפלת הצדיקים קצרה (מכי' ויסע א). ומי גרם לו (לנבל שימות), על ידי שהיתה ידו קצרה במצות (מדר' תהל' נג). אתה ארך אפים ואנו קצרי4 רוח (שם קיט, כלתה לתשועתך). — *קְצָרָה,  במשמ' צלע קצרה של המטה: מטה שהיתה טמאה מדרס, ניטלה קצרה ושתי כרעים טמאה, ארוכה ושתי כרעים טהורה (כלים יח ה). ועי' אֲרוּכָה. — *ובמשמ' חסר, לא מספיק, unzulänglich; insuffisant; -cient: צרכי עמך ישראל מרובין ודעתם קצרה (ברכ' כט:). כל ימי עני רעים, זה שדעתו קצרה (ריב"ל, ב"ב קמה:). — ובסהמ"א: שלא הבינו התלמידים הדבר מפני עמקו או מפני דעתן שהיא קצרה (רמב"ם, ת"ת ד ה). — *ובמשמ' פָּגוּם, לא שלם: מה דבש יש בו (מיני דבש) קצרים, יכול אף דברי תורה כן, תלמוד לומר חלב (מד"ר שה"ש, כי טובים). — ובסהמ"א: בני, לא תשבע מן החקירות כי החסד בקצירות (דונש, תשו' על רסע"ג 5). ואם יהיה השפע על (הכח) המדמה לבד ויהיה קצר (הכח) הדברי אם מעקר היצירה או למעוט התלמדות, זאת הכת הם מנהיגי המדינות וכו' (ר"ש א"ת, מו"נ ב לז). — ואמר המשורר: מה לדעות החסרות ותבונות הקצרות (ר"י הלוי, אמרות האל, דיואן ג, 78). — *קְצַר נבואה, נביא שנבואתו קְצָרָה: (חגי וזכריה) קיצרי נבואה היו5 (ר' אלעזר, פסיק' ר"כ, דברי ירמיהו, כ"י אוקספורד ופרמה). — °קְצַר בְּזַעַם, כמו המקצר בזעם, שאינו זועם זמן רב ואמר הפיטן: הקצר6 בזעם ומאריך אף7 (ינאי, האוחז ביד, מוס' ר"ה). — °קְצַר קיום, שאינו מתמיד בקיומו: והיות קצתם קצרי הקיום וקצתם ארוכי הקיום (רלב"ג, מלחמ' ה' ה ט). — *קָצָר במשמ' קטן קומה: קצרה שלבשה חלוקה של ארוכה וארוכה שלבשה חלוקה של קצרה, נמצא (דם) כנגד בית תורפה של ארוכה שתיהן טמאות, כנגד בית תורפה של קצרה, קצרה טמאה וארוכה טהורה (תוספת' נדה ז ג). כשהיתה האשה ארוכה היא נותנת שתי קצרות אחת מכאן ואחת מכאן והיא מהלכת באמצע (פסיק' רב', ותאמר ציון, קמה:). — ובסהמ"א: שהיו מהלכין קצרה בין שתי ארוכות וארוכה בין שתי קצרות (מדה"ג שמות כ יד, הופמן, 132). אוי לך בן הזונה, הלסעודה תקרא אותי, חי ה' הייתי רוצה להיות ארוך כמו עוג ואתה קצר כמו גוג (ר"י חריזי, תחכ' מה, 346). וישב מלך אחד על כסאו לשפוט את העם ויבוא לפניו איש קצר ויצעק אליו לאמר אדוני המלך שמע צעקת העשוק וכו' אמר המלך הקצר לא יעשקנו שום אדם, אמר הקצר אדוני המלך עושקי הוא יותר קצר ממני (ר"י זבארה, שעשועים ז דודזון, 72). שבהיות הגוף קצר ומרוב חמימות, הקטורים עולים במהירות וכו' (טוביה כץ, מעשיה טוביה, עולם הקטן ב, סו.). — °וקְצַר קומה, באותה משמ': מדוע קצרי הקומה רובן חנפים וטובי ההבנה, תשובה, בהיותם קצרי הקומה יש מעט ריוח בין הלב וכו' לבין המוח וכו' (שם שם). — ואמר המשורר: ובן דודו קצר קומה והדור, ולו שפה שפת גמל משוכה (יוסף בן ישראל, בני תורה, שירי תימן, 47). — *דרך קְצָרָה, אֹפן הבעת מחשבה בקצור, בלא דבורים יתרים: לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה (ר' מאיר, חול' סג:). — *ואף במשמ' בהשמטת מלה: מדרך קצרה כיצד (ההגדה נדרשת), ואהיה מתהלך באהל ובמשכן, מאהל אל אהל וממשכן אל משכן צריך לומ', אלא שדיבר הכת' דרך קצרה, מאימתי הדבר נידון בדרך קצרה, משיצטרך לו הענין ודאי, כיוצ' בד' את' אומ' ותכל דוד המלך לצאת, אלא שדיבר הכת' בדרך קצרה (משנת רבי אליעזר, הוצ' ענלאו, 20-21). — ובסהמ"א: והתשובה דרך קצרה כך היא (תשו' רמב"ם קסו, פרימן, 162). — *וכתה"פ, הלך בְּקָצָר, בִּקְצָרָה, הלך בדרך קְצָרָה: מי שהלך למדינת הים ואבדה דרך שדהו, אדמון אומר ילך בקצרה (כתוב' יג ז). בא לו בארוכה חייב, בקצרה פטור (שבוע' ב ג). אם קודש הוא ילך לו בקצר (ירוש' פסח' ז יא). — *וקְצָרוֹת: אחזו בידו והתחיל מטייל עמו ארוכות וקצרות (ר' זירא, מד"ר שה"ש, דודי ירד לגנו). — ובסהמ"א: בכן אבוא בקצרה ואזעק מרה (מצבה משנת תט"ו, וכשטין, Inschr. I, עמ' 321). — °לשון קָצָר, כמו דרך קצרה: מאן, כמו מינאי, לשון קצר הוא (רש"י, מגי' טו:). — °ושם חיה, קְצַר רגלים, ואמר המליץ: הקציר8 רגלים או הרודם (דער דאקס) הוא ישן יותר מכל החיות בעולם, הוא ישן כל ימות החורף ובקיץ ישן כל היום כלו וחצי הלילה עמו (ברוך לינדא, ראשית למודים א ו, יג.).