ארשׂ

1, ממנו אֵרַשׂ, אֲרוּסָה וכו'.



1 היותר מתקבלת היא סברת לגרד (Lag. Sem. 1,50) שמקורו בהשרש ארֹש آُرَش שבערב' שמשמעתו נתן מחיר, מתנה. וכבר הובא למעלה כי באשורית אִרִשֻ הוא חתן.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים