אַשְגָּרָה

*1, ש"נ, סמי' אַשְׁגָּרַת, – טבע דבר שהוא שגור: רק דרך אשגרת לשון השתמשו קצתם לפעמים במליצות נמצאות במחבר שקדם להם (פניני שדל נז). 


1 מן שרש שגר. בארמי': באשגרת לשון היא מתניתא (ירוש' מגיל' ב עג א).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים