1 בארמ' וסור' משמש במשמ' שפך. בערבית אשד הוא השם הרגיל לאריה. וסובר נלדקה (Nö, ZDMG, 40, 160) כי נגזר ממושג הזנוק והקלוח. באשור' אשד יסוד, ואולי באמת שרש יסד ולא אשד.