1, ש"נ, סמי' אֵשֶׁת, מ"ר אִשּׁוֹת (אינו נהוג, ובמקומו נשים), כג' אִשְׁתִּי, -תְּךָ, וגם אֶשְּ-, אִשְׁתּוֹ, — א) הנקבה מהאדם, Weib; femme; woman : הנה נא ידעתי כי אשׁה יפת מראה את (בראש' יב יא). לא יהיה כלי גבר על אִשָּׁה ולא ילבש גבר שמלת אִשָּׁה (דבר' כב ה). וירא (דוד המלך) אִשָּׁה רחצת מעל הגג והאשּׁה טובת מראה מאד (ש"ב יא ב). היא (תמר) היתה אִשָּׁה יפת מראה (שם יד כז). ותרא הָאִשָּׁה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים (ברא' ג ו). ויעבר אלישע אל שונם ושם אִשָּׁה גדולה (מ"ב ד ח).— ודבור נהוג אִישׁ וְאִשָּׁה, מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה  וכי יגח שור את איש או את אשָׁה (שמות כא כח). איש או אִשָּׁה כי יעשו מכל חטאת האדם (במד' ה ו). והמתה מאיש עד אִשָׁה (ש"א יה ג). למה אתם עשים רעה גדולה אל נפשתכם להכרית לכם איש וְאִשָּׁה עולל ויונק (ירמ' מד ז). — ב) נשואה לאיש, שהתקשרה אתו בקשר הנשואים, Gattin; épouse; wife [[בעיה:  בטקסט באנגלית כתוב vife - אבל זאת טעות ]] : ויקח (יצחק) את רבקה ותהי לו לְאִשָּׁה (בראש' כד סז). את בתי נתתי לאיש הזה לְאִשָּׁה (דבר' כב יו). — וסמי' אֵשֶׁת2: שם אֵשֶׁת אברם שרי (בראש' יא כט). לא תחמד אֵשֶׁת רעך (שמות כ יז). וּבְאֵשֶׁת נעוריך אל יבגד (מלא' ב יה). — וכנ': אהבתי את אדני את אִשְׁתִּי ואת בני (שמו' כא ה). תנה את אִשְׁתִּי את מיכל (ש"ב ג יד). ולאדם אמר כי שמעת לקול אִשְׁתֶּךָ ותאכל מן העץ (בראש' ג יז). למה לא הגדת לי כי אִשְׁתְּךָ הוא (שם יב יח). אֶשְׁתְּךָ3 כגפן פריה בירכתי ביתך בניך כשתלי זיתים סביב לשלחנך (תהל' קכח ג). ויקרא האדם שם אִשְׁתּוֹ חוה (בראש' ג כ). ויעל אברם ממצרים הוא וְאִשְׁתּוֹ וכל אשר לו (שם יג א). על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק בְּאִשְׁתּוֹ (שם ב כד). בין איש לְאִשְׁתּוֹ בין אב לבתו (במד' ל יז). — ג) אֵשֶׁת דבר פלוני, ר"ל שיש לה הדבר ההוא, שהיא מטבע הדבר ההוא: אֵשֶׁת חֵן, שהיא מוצאת חֵן: אֵשֶׁת חן תתמך כבוד (משלי יא יו). — אֵשֶׁת חַיִל: אֵשֶׁת חיל עטרת בעלה וכרקב בעצמותיו מבישה (שם יב ד). דלף טורד ביום סגריר וְאֵשֶׁת מדונים נשתחוה (שם כז יה). — ומ"ר אִשׁוֹת: כבוא אל אשה זונה כן באו אל אהלה ואל אהליבה אִשֹּׁת4 הזמה (יחזק' כג מד). — ואמר הפיטן: בקצוי מדברות מתקוטטות אִשּׁוֹת זמה (כנף רננ', ישאו שער', פזמונ' ליוה"כ). — ושר המשורר: ותקמנה כלבאות אִשּׁות הָחָיִל וברגל ישרה על קיר הספינה דרכו (יל"ג במצולות ים ד). — ד) כל אחת,    jede; chacune; anyone: ושאלה אִשָּׁה משכנתה ומגרת ביתה (שמו' ג כב). ופרצים תצאנה אשָּׁה נגדה (עמוס ד ג). ה) [[בעיה: ה-"ה)" נראה מיותר - כי סעיף ה) מופיע בהמשך ]] אשָּׁה אחותה, אִשָּׁה רעותה, ר"ל זו את זו, זו עם זו, ואפי' בדברים לא בע"ח: אך שם נקבצו דיות אִשָּׁה רעותה (ישע' לד יה). ואמר לא ארעה אתכם המתה מתות והנכחדת תכחד והנשארות תאכלנה אִשָּׁה את בשר רעותה (זכר' יא ט). חמש היריעת תהיין חברת אִשָּׁה אל אחתה (שמות כו ג). כנפיהם ישרות אִשָּׁה אל אחתה (יחזק' א כג). — ה) בהשאלה, הנק' בבע"ח: מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש וְאִשְׁתּוֹ (בראש' ז ב). — ומ"ר נשים, במקומו.

— ומשלים אדות האשה: נזם זהב באף חזיר אִשָּׁה יפה וסרת טעם (משלי יא כב). ומוצא אני מר ממות את הָאִשָּׁה אשר היא מצודים וחרמים לבה אסורים ידיה (קהלת ז כו). אדם אחד מאלף מצאתי וְאִשָּׁה בכל אלה לא מצאתי (שם כח). אשה טובה מתנה טובה (סנה ק: בשם בן סירא). אשה יפה [6} אשרי בעלה מספר ימיו כפליים (שם). אשה רעה צרעת לבעלה (שם). בתואר אשה יפה רבים הושחתו ועצומים כל הרגיה (שם). כל מכה ולא [מכת] לב כל רעה ולא ר[עת אשה] (ב"ס נגי' כה יג). מאשה תחלת עון ובגללה גוענו יחד (שם). רוצה אשה בקב ותפלות מתשעה קבין ופרישות (סוטה ג ד). חסיד שוטה ורשע ערום ואשה פרושה5 וכו' הרי אלו מבלי עולם (שם). שהנשים גרגרניות הן אשה מגלה את הקדרה לידע מה חברתה מבשלת (תוספתא טהרות ח יו). שהאיש עינו יפה והאשה עינה רעה (ספרי שלח ק'). אין אשה אלא ליופי, אין אשה אלא לבנים אין אשה אלא לתכשיטי אשה (רבי חייא, כתוב' נט:). אין חכמה לאשה אלא בפלך (יומא סו:). אמר ר"א כל יהודי שאין לו אשה אינו אדם (יבמ' סג.). אשה כלי זינה עליה (ע"ז כה:). שהאשה מכרת באורחין יותר מן האיש (ברכ' י:). אשה חמת מלא צואה ופיה מלא דם (שבת קנב.). ג' חייהן אינם חיים ואלו הן המצפה לשלחן חבירו ומי שאשתו מושלת עליו וכו' (ביצה לב:). שהאשה צרה עיניה באורחים יותר מן האיש (ב"מ קז.). נשים דעתן קלה עליהן (שבת לג:). אשה כיון שאין לה תבואה בתוך ביתה מיד צועקת (תמור' טו.). שהנשים דברניות הן (ברכ' מח:). שהנשים רחמניות הן (מגי' יד:). ההולך בעצת אשתו נופל בגיהנם (ב"מ נט.). אשה6 עם שותה פלכה (מגי' יד:). בת7 ששים כבת שש לקול התוף רצה (מו"ק ט:). יותר משהאיש רוצא לישא אשה רוצה להנשא (יבמ' קיג.). כנמלה8 בעל כסא בין בני חורים העמידו לה (אביי שם קיא:). נפץ9 בעל תקראהו בספי השער ותשב עמו (רב פפא, שם). שומר10 קשואים בעל אינה מבקשת עדשים להקדרה (רב אשי שם). כל המלמד את בתו תורה מלמדה תפלות (סוט' כא:). אשתך11 קצרה גחון ולחוש לה (ב"מ נט.). אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה (נדר' צא). יצר תינוק ואשה תהא שמאל דוחה וימין מקרבת (סנה' קז:). שנתן הקב"ה בינה יתרה באשה (ניד' מה:). אשתו של לסטם כלסטם אשתו של חבר כחבר (פסקתא ר"כ, ויהי בשלח). הכשרה שבנשים בעלת כשפים (מסכ' סופר' טו). אין תשוקתה של אשה אלא לאישה (מד"ר ברא' כ). אוהבת האשה בחור מסכן מזקן עשיר (שם רות, ויאמר ברוכה). רוצה אשה שתהא בבתים מצויירים מלאכול עגלים מפוטמין (שם, אסתר, גם ושתי). שאל עצת הנשים ועשה הפכן (רשב"צ דורן, מ"א ב ד). האשה יפה שבחיות (משל' חכמים, דרך טובים). לעולם הנשים דמעותיהן קרובה (מדרש לקח טוב, על אסתר, ותוסף אסתר). אמר רבי אבין רוצה אשה שתהא מבטת בצורות נאות מלאכול עגלות פטומות (שם, גם ושתי). אם תראה עורב כלו לבן כן תמצא כשרה בנשים (מעשה תורה שער ד, וספר הקנה צב.). ארבעה דברים קשים זה מזה מכת כלב קשה בגוף, חולי מעים קשה ממכת כלב, אשה רעה קשה משתיהן חסרון כיס קשה מכולן (מעשה תורה שם). אין שמירה לאשה בכיעור הפנים (כסאות לבית דוד ל.). שלשה דברים מגרשים האדם מביתו העשן והבית מגולה ואשה רעה (צמח צדיק הש"ס). המסתכל בנשים ולא שב בתשובה מתגלגל בעוף הנקרא ראה (ככר לאדן קח:). אין ראש ערום מראש נחש ואין צר מאשה זרה (ב"ז תרג' ב"ס כה כ). אין פחז ממים ולא משתנה מלב אשה (שם כא). אשה, העצם שנפלה בחלקך, טובה או רעה, גרר12 (פלא יועץ ערך משפט). האשה מחוייבת להיות צנועה יותר מן האיש (הנהגות אדם, פרק ח). — °אשה בלי בעל, כנוי לאחד המזלות: ראיתי לבאר במקום הזה שמות השלשים וששה צורות הנוספות ואוציא במספר צבאם, ואלו הן הדוב הקטן, הדוב הגדול וכו' הסוס בעל כנפים, האשה בלי בעל, המשולש וכו' (נחמד ונעים, דוד גנז שה).

אֲדוֹנָה, תאר דרך ארץ לאשה. — אָהַב, אהבה, וכו' במקומו. — אָחוֹת, בת אב או אם אחת. — *אַיְלוֹנִית, דומה לזכר בדמותה, קולה, מנהגיה. — אַלְמָנָה, שמת בעלה. — אֵם, אשה שיש לה ילדים. — אֲרוסָה, יעודה לאיש אחד לאשה, והאיש הוא הארוס. — אֲרוּרָה, כנוי לאשה רעת הטבע, המציקה לבעלה. — אֹרַח נָשִׁים, *וסת. — *ארמל., נתארמלה. נעשית אלמנה. — אִשָּׁה, *אִשּׁוּת, תכונת האשה. — אֶתְנָן, שכר לזונה.

בָּא על אשה. — *בּוֹגֶרֶת, שהגיעה לשנות ה*בַּגרוּת, שראויה להנשא וכדומה. — בַּחוּרָה, אשה צעירה לימים. — *בדל, ימי הנעורים של האשה. — בַּיִת, בהשאלה כנוי לאשתו של אדם: ביתו זו אשתו. — בָּעַל אשה. — *בְּעִילָה. — בַּעַל, מי שנשא אשה הוא בעלה.—  *בַּעְלַת בַּיִת, המנהגת את עניני הבית, היודעת להנהיג בית. — בַּת. —   בְּתוּלָה. — בְּתוּלִים.

גְּבֶרֶת, גְבִרְתִּי, תאר כבוד ודרך ארץ לאשה. — גּוּף, *פלג הגוף, כנוי לאשה. — *גֵּט, שהאיש נותן לאשתו בעת שמגרש אותה ומפסיק ברית הנשואים שביניהם. — *גנדר, *גַּנְדְּרַנִית, מִתְיַפָּה, מבקשת למצא חן בעיני אנשים. — *גֵּרוּשִׁים, פעולת הגרוש, והיא *גְּרוּשָׁה.

דָּוָה, אשה בעת וסתה. — דְּלִילָה, השתמשה באהבת שמשון אליה ותמסרהו לפלשתים, כנוי לכל אשה בוגדת באהבה. — דְּרוּשָׁה, שרבים מחזרים אחריה.

הומִיָה. — הָרָה, הֶרָיוֹן.

*וֶסֶת, זמן יציאת הדם בכל חדש.

*זוּגָה, כנוי לאשה נשואה, ביחס להבעל. *זוּגָתִי, *זוּגָתוֹ.   —  זוֹנָה, המפקרת א"ע לרבים. — זְנוּת, זְנוּנִים, תַּזְגוּת.

חַוָּה, האשה הראשנה, אשת אדם הראשון. — בַּת חַוָּה, בְּנוֹת חַוָּה, כנוי לכל הנשים בבחינת התכונות של חוה שלהן. — חָמוֹת.  — חֻפָּה. — חֵשֶׁק, °חֲשׁוּקָה, אהבה. — חֹתֶנֶת, אֵם.

יִבֵּם, נשואים.  — יָלְדָה. — ינק, הֵנִיקָה משדיה את הילד. — °יַעֲלָה.

כַּלָּה, נערה בימי כְּלוּלותֶיה, בין הארוסים והחתונה, ואשת הבן ביחס לאביו. — *כָּנַס אשה, נשָאָה.

מֹהַר, נשואים. — °מָרַת, °מָרית, תואר כבוד ודרך ארץ: מרת פלונית, מָרִית פלונית. — מִשְׁגָל.

נאֶפֶת, נאפופים וכו'. — נֵדָה.  — נִדָּה, אשה בימי וסתה. — *נְדוּנְיָה, בגדים וכלים שהאבות נותנים לבתם לנשואיה. — נַעֲרָה, אשה בחורה. —  נְקֵבָה, האשה היא נְקֵבָה והאיש זָכָר. — נָשָׂא אשָּׁה, לקחה שתהיה אשתו. — *נִשּוּאִים.

עָגַב, על אשה, חפץ בה בתאות בשר. — עֹגֵב, עֲגָבִים. — *עגֵּן אשה, בעל שעזב את אשתו ולא נתן לה גט שתוכל להנשא לאחר. — *עֲגוּנָה, עֲזוּבָה. — עזֶר כְּנֶגְדו, כנוי לאשה ביחס לבעלה. — עַלְמָה. — *עֲקָרָה, אשה שאינה ילדת. — °עַקֶּרֶת הבית, בעלת הבית, יודעת היטב להנהיג הבית.

*פגה, שעדין לא בגרה.  — *פגומה.  — פִּילֶגֶשׁ, לא נשואה בקדושים עפ"י החק. — פֵּלֶךְ, מלאכת האשה.

צְבִיָּה, °תאר חבה לאשה. — *צמל, הזמן אחרי הבגרות.

*קִדוּשִים, נשואים. — קְדֵשָׁה. — *קונעת. — קִנְאָה. — קנאי.

רֶחֶם, כלי הלידה באשה.

שָגַל. — שָׁדַים. — *שִׁדֵּךְ אשה. —    *שׁדּוּכִים, *שדכן, נשואים. — שׁמֵמָה, אשה שישבת בלי בעל, ההפך מן בְּעוּלָה.