אָשׁוֹן
° 1, ת"ז, לנק' אֲשׁוֹנָה, מ"ר אֲשׁוֹנִים, -שׁוֹנוֹת. — קשה, לא חלק, לא נגמש, steif; rigide; stiff : משמוש העור ביד אם הוא רך או אשון (ערוך, ערך גשתא). שרוחצין הבגד ומתיבש בשמש או ברוח עומד אשון פירוש קשה ורוצה לרככו נותן הבגד לתוך ידו ומוליך ומביא ידיו עד שיעשה הבגד כמו קפולים קטנים כמין קמטים (שם ערך כסכס).
1 בארמ' אשון אשין: דלועין דאשוני (שבת קנה:). אשוני הוו צומת הגידין במקור נדפס 'הגין' רכיכי לא הוו צומת הגידין (חול' עו.). הא ברכיכי הא באשוני (נדר' מט י) וי"ג אשיני. — וכן בערב' חַ'שִׁן خَشِن, בחלוף ח' — א.