*, ש"ז, מ"ר אִשּׁוּרִים, –  א) שה"פ מן אִשַּׁר, במשמעת קיום, Bestätitung; confirmation : אם היה אישור הדיינין הרי זה יחזיר (ירוש' ב"מ ב ח.).  – ב) שה"פ, אמירת אשריך, אשרי פלוני: בעשרה לשונות של שבח נאמר ספר תילים באישור בניצוח בניגון, וכו' (ירוש' סכה ג נד.). האשור הזה הוא על היודעין לכוין המבוקש במצות תרועה (מלמד התלמ' נצבים).  ענוי נפש שור, עון בל תשור, עורכי שִׁוַע בּיִשּׁוּר, ענם באמת וְאִשּׁוּר (מוסף יוה"כ, צפה בבת). –  ג) תהלה ושבח ופאר, Ruhm; louange; glory : אישורך הוא הודך הוא (מד"ר שה"ש, כרם היה). –  ד) °כתב חתום מהמלכות וכדומה לאשר ולקים איזו זכות והנחה: אעפ"י שלשנים קדמוניות עברו חלפו למו אישורים וקיומים  ליושבים בה וכו' ונתנו לו החזקה באישורים וקיומים הנצרכים, (פסקי ריקאנטי האחרו' לג).  – ה) °בסגנון חוקרי הקראים כמו מקרה, Accidens; accident : זהו אשור ראשון מאשורי ה' אלהיך ואשור שני כי הוא ראשון ואין מבלעדו ואשור שלישי כי הוא אחד כי הוא חכם לבב (ספר האשכול כז).  חכמי המחקר לא השיגו מן הגוף רק הגוף ומקריו וכו' יש מהם שקראום אשורים ויש מהם שקראום מקרים ויש מהם שקראו מקצתם מקרים וקצתם אשורים וההבדל שבין האשור ובין המקרה שהאשור אינו ענין שיבדל מעצם המאושר אלא קיומו עם אותו האשור אבל המקרה יסוד והגוף ישאר ומזה הצד הבדילו בין המקרה והאשור (ע"ח לר"א הקראי, ד).  ואין תוספת על נפש הדק כי אם אשור העסק (שם).  ואין לנו דרך להודיע לאחרים נפשו ואשורו אלא בדבור לשוננו (שם ע).  לפי זאת הדעת צריך להיות, לכלם אשור אחד (הוא ג"ע, טמאת החיים ט).