1, ש"ז, כנו' אָשְׁרִי – תכלית הטובה וההצלחה בגשמיות ורוחניות, Glückseligkeit, Glück, bonheur, félicité; luck, happiness: בְּאָשְׁרִי כי אשרוני בנות  (בראש' ל יג).  – ומצוי השם הזה בספרות המאוחרת: זה הבן הוא נכלל באושר שלי  (ספורנו ברא' יג).  האושר האמיתי הוא ההצלחה והתשועה הנפשיית  (ר"י ב"ר אברהם, חזוק אמונה, א יח).  ורחוקים הם לקבל אמונת האושר השמור לבעליו והצלחתו שהוא מופשט החומריות  (כסאו' לבית דוד, שער מט).  ובאחרית הימים יזכו להאושר וההצלחה הגדולה  (מקוה ישר', מנשה בן ישראל מח.).  אל הצלחתנו קוץ, ודרדר לאושר נפשותנו  (ארי' מודינא, אלדד ומידד, סור מרע א).  היינו כחולמים מעופפים על גפי מרומי האושר  (שבילי עולם ב, הקדמה).  כל אחד מגרש את רעהו לא רק מהסתפח בנחלת קדושים באושר הנצחי כ"א גם מארץ החיים  (שם ג הקד').  אֹשֶר ועשר בוראים תענוגים חדשים לבקרים  (א' מפו, עיט צבוע ב ד).  הוי אשר נחמד חלום ילדי חלד  (יל"ג, דוד ומיכל, ט).