°, ת"ז, לנק' -נַזִּית, מ"ר אַשְׁכְּנַזִּים, -זִּיּות, – איש מבני ארץ אשכנז, Deutscher; allemand; german במקור נדפס "germain": ומהם היו ג"כ האשכנזים והם הטודיסקי בני אלמאנייא ובני הטוטי (ר"י אברבנל, נח, בני יפת). כן יהיו (יעקב ועשו) מתחלפים בטבעיהם ודתיהם ואמונותיהם כשני גוים מאומות שונות וכאלו האחד מהם היה הודיי בקצה המזרח והאחר אשכנזי בקצה המערב (הוא, תולדו'). קמו עזי פנים עם לועז גוי המר והנמהר צרפתים ואשכנזים (QGJD II, 36) – ובפרט היהודים שנתישבו משנים קדמוניות בארץ גרמניה: שכל אדם רגיל להתנות כן בין האשכנזים שבאלו הארצות (תשו' מהר"י קולון עג). ותירץ לי אשכנזי אחד כי בכאן נראה ענותנותו של הקב"ה (צרור המור, בא עח.). אשכנזי ההולך בין הספרדים או ספרדי בין האשכנזים (פלא יועץ, גר).