א. אשׁר

1, ממנו אשֶׁר, אָשַׁר.



1 נחלקו החכמים במהות שרש זה. קצתם דמוהו לשרש ישר يسر בערבית, שר"ל היה נוח, קל, ושמשמש בכנוים אחדים גם במושג הצלחה ועשר. וי"ס   (Nö, ZDMG 40, 723)  כי עקר הוא את'ר שבערבי', ואַתַ'ר أُثَر ר"ל בחר, נתן היתרון. וי"א שנמזגו בשרש אשר העברי שני השרשים השמיים הקדמונים את'ר וישר.

ערכים קשורים