קל לא נהוג.

—  פִע', אִשַׁר,  —  אמר לאדם אשריך, beglückwünschen, féliciter; congratulate: ותאמר לאה באשרי כי אִשְּׁרוּנִי בנות  (בראש' ל יג).  כל גוים יְאַשְּׁרֻהוּ  תהל' עב יז אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה ראוה בנות וַיְאַשְׁרוּהָ מלכות ופילגשים ויהללוה  (שה"ש ו ט).  קמו בניה וַיְאַשְׁרוּהָ בעלה ויהללה  (משלי לא כח).  כי אזן שמעה וַתְּאַשְׁרֵנִי ועין ראתה ותעידני  (איוב כט יא).  – ואמר בן סירא: לפני מות אל תאשר גבר  (ב"ס גני' יא כח).  מי הוא זה ונאשרנו כי הפליא לעשות בעמו  (שם לד ט).  חכם לנפשו ישבע תענוג ויאשרוהו כל רואיהו  (שם לז כד).  כיון שראה דוד היאך הקב"ה סולח לעונותיהם של ישראל ומרחם עליהם התחיל מאשרם ומשבחם  (פסי' רבתי מה).  לאחד שהיה מקבל חכמים ותלמידיהם והיו הכל מאשרים אותו  (מדה"ג, דבר' א א).  לפי שיעקב אבינו אישר את עצמו בשמירה  (ת' דונש על רסע"ג ה).  שחורה אני ונאוה וכו' שאישרה עצמה ביופי שבה  (שם יב).  ויטבו דבריהם בעיני הפרוש ויברך אותם ויאשרם בענינם  (חו"ה, הבטחון ד).  ויאשר נפשו על מה שהגיע אליו מידיעת אמתות העולם  (שם סוף חשבון הנפש).  ואפי' החכמים בגוים לא הרגישו בהם עד אשר העירותים עליהם ובשמעם אשרום מאוד והעתיקום מחיבורי זה  (תגמו' הנפש ו:).  נמצא שאין לאשר האדם בעודו חי כי מי יודע אם יפול ברעות גדולות עד שיהפך בם  (ראשית דעת, אלבילא קנט.).

—  פֻע', אֻשַּׁר, היה לו אֹשֶר,  glücklich sein; être heureux, be happy: ה' ישמרהו ויחיהו יְאֻשַּׁר בארץ  (תהלי' מא ג).  עץ חיים היא למחזיקים בה ותמכיה מְאֻשַּׁר  משלי ג יח.  סגולה מאֻשרת אשר לך סוברת  הושע' יום ג.  מאושר שבחכמים  (רש"י גיט' כו:).  ולהיותה (שבא) מקום הזהב והאבנים הטובות והבשמים הרחניים קראה בטלמיוס ערבי מאושרת בלשונם אראביא פיליציא  (ר"י אברבנל, מ"א י).  מאושר הוא מי שיוכיחהו ה'  (רלב"ג איוב ה, בסופו).  כמה מאושר האדם שימצא חכמות השם יתברך  (הוא משלי ג).  ואם זה הוא היות אדם מאושר ומשלו על בני תבל ועשרו  (הקד' המבקש לרש"ט פלקיירא).  מהמדות המאושרות אשר מפז יקרות הן מדות גבורי החכמה ואבירי המזימה  (הוא, צרי היגון א).  וכל אשר יהיה האדם יותר גדול ויותר טוב באלה החיים המאושרים אשר מן המדות יצטרף אל הטובות החיצונייות  (יוסף ש"ט, כבוד אלהים ח.).  וכן אמנם בפעולות האנושייות אשר היא דומה לזו היא היותר מאושרת  (שם:).  אוהבת (הנפש) הטוב ואנשיו שונאה הרע ואנשיו מאושרת בנימוסות האלהיים  (אבוחמד אלגזלי, או"נ ב, קצז).  אם יאושר האדם בחייו או לא יאושר רק עד מותו  (ראשית דעת, אלבילא קנט.).  הייתי עם השר המאושר בחדרי משכיתו  (עמנואל מחב' טו).  הנה יש מאושרים בעוה"ז ויש בעוה"ב ומי לך גדול מהמאושר בשניהם  (רב פנינים, אלשיך, משלי א יא).  אבות מאושרים מוצאי אלה נטעי אמת בהם שישו וגילו  (לישרים תהל', המשל מדבר).  מי ממני עלמה מאושרה תהיה בארץ  (שם, תהלה עם ההד).  – ובמשמעת מהֻלל ומשבח: היה בעיר הזאת בימי החסידים הראשונים הזקנים הקדמונים איש תם וישר ובכל פה מאושר  (ס' שעשועים לר"י זברא יח).  ובו יתברכו כל גוים שבע, וְאֻשּׁר מנהם בגיא בגבע  (כהונת אברהם, אבר' הכהן, ב עב).