ג. אָשַׁר
* 1, קל לא נהוג.
— פע', *אֻשַּׁר, — היה יָשָׁר, *מְאֻשָּׁר, יָשָׁר, gerade; droit; straight במקור נדפס באנגלית straigth: למה נקרא שמו אשורי על שום שהוא מאושר בכתבו (תוספתא סנהד' ד ח). אשורי שהוא מאושר בכתבו (ירוש' מגי' א עא ב). אשורית שמאושרת בכתב (סנהד' כב.). תאשור שהוא מאושר מכולן (מד"ר בראשי' יה). ויכתוב בכתב מיושר ומאושר ושיהא כתב נאה (לבוש, או"ח לב ב).
— פע' °אִשֵּׁר, — כמו יִשֵּׁר: מאשרי המקלות המעוותות (ר"י אברבנל, לך לך, ושרי אשת).
1 דעת רוב החכמים שהוא השרש שממנו באשו' אַשְׁרֻ, מקום. בארמ' אֲתַר מקום. בערב' אִת'ר اثَر רֹשם. ועי' הערה לאַשֻּׁר.