אִשְׁתְּקַד

*1, אֶשְׁתְּקָד, – תה"פ, שנה הקודמת, שנה שעברה,    voriges Jahr; année passée; last year: א"ר יוסי אפילו מצא חבית והיא מלאה פירות וכתוב עליה תרומה הרי אלו חולין שאני אומר אשתקד היתה מלאה פירות תרומה ופנה (מע"ש ד יא). מי שלא שקל אשתקד שוקל לשנה הבאה (שקל' ו ה). ואם אמר לו יין מבושם אני מוכר לך חייב להעמיד לו עד עצרת וישן משל אשתקד ומיושן משל שלש שנים (ב"ב ו ג). א"ל מכור לי יין ישן אמר לו של אישתקד הוא נאמן הוא (תוספ' דמאי ד יט). לא היה מערבן בשל אשתקד שמא יצטרך אחד לתרום נמצא תורם מן הישנה (שם שקל, ב ד). אמרה לו אשתו מפני מה אשתקד של כל העולם כולו לקה ושלך לא לקה ועכשיו של כל העולם נשדף ושלך לא נשדף (ברכ' יח:). אשתקד נעשו חיטין יפות (פסח' ג:). מהרה יבנה בית המקדש ויאמרו אשתקד מי לא אכלנו ביצה ביו"ט שני (ביצה ה:). אשתקד מי לא קבלנו עדות החדש כל היום (שם). ושתי שנים היו והלא נלמד משל אשתקד (מד"ר רות ה). הפירות יהיו משתמרים וטובים להתישן שיהא ישן הנושן של שלש שנים יפה לאכול משל אשתקד (רש"י ויקרא כו י). שאלה, אשתקד באו לסטים בעיר והזנו נפשות (מרדכי קידו' תקסח). וששאלת אדות המלצר שהיה מושל עלינו אשתקד ולוה מהיהודים כא ליטרין (הוא ב"מ שלד). גיתות שלא דרך בהן גוי מאשתקד (סמ"ג). שהממונים אשר שמשו אשתקד נסתפק להם ספק וכו' (שו"ת מהרשד"ם יו"ד כב). וחפשנו אחר החטים של אשתקד (שו"ת ר"נ גירונדי סי' נט). – ואמר המליץ: לשוני אשתקד היתה אמוצה אבל היום מצאתיה רצוצה (ספר המוס' זכר' בן סעד', מחב' כט).



1 כך צ"ד ובוקשד', וכן במשנ' מנק' כ"י פרמה, ובמש' מנק' נדפ'. ובמשנ' מנק' בנק' בבלי אֶשתָקֶד (הקדם, א א, לוח א). בארמית אֶשְׁתָּקַד, מצֻמצם אולי מן שעתא קדמא, ור"ל זמן שלפני היום: די מזמן מן אשתקד (ת"י ויקרא יו). ובמשמעת שנה העברה מצמצם מן שתא קדמא. וכן בסורית אשתקד.

ערכים קשורים