באש – מילון העברית הישנה והחדשה / אליעזר בן־יהודה

באש

1 שרש שמי משתף לאשור' עבר' ארמ' וערב'. בארמ' בְּאשׁ. בער' בִיש بيش, באשו' בֻאֻשֻ עשה רע.

ערכים קשורים