בָּאְשָׁה

1, ש"נ, –  עשב רע, שלא יצלח לשום דבר,   Unkraut; mauvaise herbe; bad plant: תחת חטה יצא חוח ותחת שערה בָאְשָׁה 2 איוב לא מ. 


1 משרש באש. –  

2 בנקוד הבבלי בכ"י ברלין נקוד באשה, שהוא בָּאשָׁה ( Ka. M. T. 71).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים