בְּאשׁ

1, ש"ז, כנוי בָּאְשׁוֹ, בָּאְשָׁם, – ריח רע, סרחון מפגר וכדו',   Gestank; odeur fétide; stench: ואעלה בְאשׁ מחניכם עמוס ד י. ופגריהם יעלה בָאְשָׁם ישעי' לד ג. ועלה בָאְשׁוֹ ותעל צחנתו יואל ב כ. ועי' ריח.



1 משרש באש.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים