בָּבָא

*1, (-בָה) ש"נ, – שער, ובהשאלה חלק, פרשה, Abteilung; section: ועוד יש לומר שיש בבבא הזאת פסח מצה ומרור וכו' (שבלי הלקט, פסח ריח). אם הבבות מסודרות כראוי (שמואל סריליו, כללי שמואל, הקדמ'). ולא זכר בהם חתימה כי סמך על הבבות הראשונות (רמ"ע מפאנו, אמר' טהור', חוקר דין ב י). ואחר הזכירו השלש בבות התחיל בבא אחרת (יוסף דון יחייא הקדמ', איכה). וכמו שיעידו עליו הבבות שבכל משנה ומשנה (יין לבנון, פי' על אבות, הקדמה). הפסיק הכוזרי חוט אריגת ספורו וכו' עד עת בא דברו בבבא הנמשכת (קול יהודה, פי' על הכוזרי א יד). ועתה כי העברתי את אשר לי בביאור כל הבבא הזאת בכלל אחזור על פכים קטנים וכו' (שם א מט). – ובנגינה: וי"א דדוקא בשלא הפסיק ביניהם בקול שופר שאינו ראוי באותה בבא (שו"ע או"ח תקפח ב). 



1 בערבי' בַאב باب, בארמ' בבא: חליף אבבא דבי דינא (ב"ק קיג.), ובהשאלה: בבא דרישא (של המשנה) בבא דסיפא. ובתקיעות: תנא דידן קחשיב תקיעות דכולהו בכי (ר"ה לג. – התנא שלנו חושב התקיעות של כל הבבות, ר"ל של תרועות ושברים וכו').