בָּבוּאָה
*1, ש"נ, – רשם דק שנשאר למשל מאות שנמחק, דמות צורת דבר הנראה במראה, במים, Abbild, Widerschein; reflêt, image dans le miroir, l'eau; reflect. image, shadow: נמחק (האות) או נטשטש ובבואה שלו קיימת אם יכול לקרות כשר (תוספ' גיט' ט יב). הלכתי למלאות מים מן המעין ונסתכלתי בבבואה שלי (נדר' ט:). הביא לי מראות גדולות, והביא לו א"ל ראה בבואה שלך בהן (מד"ר בראש' פד). הנה נא ידעתי, כשראה בבואה במים (רגמ"ה ב"ב טז.). ויש שיתפאר ביופי תמונתו וכו' ויסתכל בבבואה שלו ומסלסל בשערו (אבן בחן, ויניציה עא.). וזה הוא כאומר שהבבואה במראה שא"כ אפילו שהמראה תקועה בכותל עכ"ז תתנועע הבבואה (ר"י מקנדיא, מעין חתום, בס' אילם).
1 כך הנקוד של בוקשד' ולוי. צ"ד ביבואה. וסוברים שהוא כמו בָּבָה.