בֻּבָּה

§1, ש"נ,  – דמות ילדה או אשה וכדומה, למשחק לבנות קטנות Puppe; poupée; doll: ופשט השמוש במלה זו בקרב המדברים עברית בא"י וגם בספרות החדשה. ועי' ערך הקדם.



ְ1 בשנוי התנועה הראשנה, מן השם בָּבָה.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים