בֹּהֶן

1, ש"נ, מ"ר בְּהֹנוֹת, סמי' בְּהֹנוֹת, *בֹּהֲנוֹת. — שם לאצבע העב בהידים והרגלים, אגוּדל, גוּדל, Daumen; pouce; thumb: ועל בֹּהֶן ידו הימנית ועל בֹּהֶן רגלו הימנית ויקר' ח כג. — ומ"ר סמי': בְּהֹנוֹת ידיו ורגליו שופט' א ו. — ובמוכרת: הקדים מתן בהונות זו לזו יחזור ויתן על גבי בהונות כסדרן תוספתא נגע' ט ד. — ובוהנות2: הקדים מתן בוהנות זו לזו יחזור ויתן על גבי בוהנות כסדרן שם ג. — ועי' אצבע, יד.



1 בערב' אִבְהַאם إِبْھَام, ובערב' ההמונ' בַאהִם بَاھِمِ וגם בִּהַאם بِھَامِ. והנה החלוף של מם ונון בסוף התבה בלשונ' השמיו' מצוי הרבה Vollers, Volkspr. 187; ושתי הצורות ההמונ' באהם ובהאם מכֻונות לשתי הצורות העבר': בַאהִם-בֹהֶן, בהַאם-בְהוֹן.

2 כמו מן בֹהֲנָה, כמו אֹמנוֹת.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים