1, ש"נ, כנ' אֶצְבָּעִי, -בָּעוֹ, -בָּעֲךָ, מ"ר אֶצְבָּעוֹת, סמי'  -בְּעוֹת, כנ'  -בְּעוֹתַי -בְּעוֹתֶיךָ, -בְּעוֹתָיו-בְּעוֹתֵיכֶם, —  א) כ"א מחמשת החלקים הנבדלים זה מזה כעין יתדות ומתנועעים, שבקצות פסות הידים והרגלים בבע"ח, Finger; doigt; finger: לחות אבן כתבים בְּאֶצְבַּע אלהים שמו' לא יח. ולקחת מדם הפר ונתתה על קרנת המזבח בְּאֶצְבּעָךָ שם כט יב. וטבל הכהן את אֶצְבָּעוֹ הימנית מן השמן אשר על כפו ויקר' יד יו. למעשי ידיו ישתחוו לאשר עשו אֶצְבְּעוֹתָיו ישע' ב ח. כי כפיכם נגאלו בדם וְאֶצְבְּעוֹתֵיכֶם בעון שם נט ג. וידי נטפו מור וְאֶצְבְּעוֹתַי מור עבר שה"ש ה ה. המלמד ידי לקרב אֶצְבְּעוֹתַי למלחמה תהל' קמד א. כי אראה שמיך מעשי אֶצְבְּעוֹתֶיךָ שם ח ד. קורץ בעינו מולל ברגלו מרה בְּאֶצְבְּעוֹתָיו משלי ו יג. —  ובלי כנוי: הואיל ונאמרו אצבעות בתורה סתם ופרט לך הכתוב באחת מהם שאינה אלא ימנית אף פורטני כל אצבעות שבתורה שלא יהו אלא ימנית המיומנת שבימין הרגילה שבאצבעות ספרי, חקת קכג. —  וברגלים: וְאֶצְבְּעֹת ידיו וְאֶצְבְּעוֹת רגליו ש"ב כא כ. —  וכן בלשון נק' בזמן שאחרי כן: כדי לכרוך על אצבע קטנה תוספתא כל' ב"ב ה יז. טובל אצבעו המיומנת שם זבח' ו י. נותן (הכהן) שתי גפיה (של העוף) בין שתי אצבעותיו ושתי רגליה בין שתי אצבעותיו שם ז ד. —  ובעופות: כל עוף הדורס טמא כל שיש לו אצבע יתירה וזפק וקורקבן נקלף טהור חול' ג ו. —  ומליצה, אצבע של פלוני הוא, פלוני עשה זה: ויעשו כן החרטמים בלטיהם להוציא את הכנים ולא יכלו וכו' ויאמרו החרטמים אל פרעה אֶצְבַּע אלהים הוא שמו' ח יד-יה. —  ואצבע פלוני באמצע, יש לו חלק בדבר: הואיל ואצבע הגוי באמצע נפטרה מן הבכורה ירוש' פסח' ד לא א. ונכנסו גדולי המלכות אצל הקסר ומצאו בו דברים הפוכים אמרו אצבע יהודי היה לכאן מעש' ביה"מ ילינק ו ה, הלכות גדולות פרק מעילה, בקצת שנוי. —  ו*נתן אצבעו בין שִנֵּי פלוני, ר"ל הוא בעצמו חיב בדבר שפלוני נשכהו: האשה שנדרה בנזיר ושמע בעלה ולא הפיר לה ר"מ ור' יהודא אומר היא נותנה אצבעו בין שיניה ירוש' סוף נדר'. שנדרה היא (האשה) וקיים לה הוא (הבעל) ר"א סבר הוא נותן אצבע בין שיניה ור' יהושע סבר היא נתנה אצבע בין שיניה כתוב' נב.. האמנתיו שנטל רשות משרית ולא חשדתיו כי חשבתיהו לאיש תמים כי לא הכרתיהו כי חדש הוא מקרוב בא ועד עתה לא שמתי אצבעותי לאדם בין שיניו תש' ר"ת סב. אצבע נתון בין השנים תשב"צ חל' ד כז. —  *יגעתי, עבדתי בעשר אצבעותי, לאמר עבדתי עבודה הרבה: בשעת פטירתו של רבי זקף עשר אצבעותיו כלפי מעלה אמר רבש"ע גלוי וידוע לפניך שיגעתי בעשר אצבעותי ולא נהניתי אפי' באצבע קטנה כתוב' קד.. —  נגע באצבע קטן, ר"ל נגיעה קלה מאד: שצוה (המלך) על האשה אחד מנעריו להביא המדבר אליה או מי שיגע בה אפי' באצבע קטן נופ' צופ', מסיר ליאון יג. —  ב) רחב כמדת אצבע, Fingerbreite; largeur d`un doigt; f.`s breadth: ועביו ארבע אֶצְבָּעוֹת ירמ' נב כא. היתה יתרה (האמה שעל קרן מזרחית צפונית) על של משה חצי אצבע שעל קרן מזרחית דרומית היתה יתירה עליה חצי אצבע נמצאת יתירה על של משה אצבע כלים יז ט. שאין על גבה עפר אלא שתי אצבעות וכו' ר' יוסי אומר שלש אצבעות תוספת' כלא' ד יא. אין בין זל"ז אלא ג' אצבעות חגיג' יה.. —  וְ*אֶצְבָּעַיִם: זיז שעל גבי שירי המאור שיעורו ברוב אצבעיים תוספתא אהל' יד ז. אצבעים על אצבעים על רוב אצבע ירוש' שקל' ג מז ג. והוא שיהיה (הזיז) גבוה מעל החלון רום אצבעיים או פחות היה למעלה מאצבעיים אינו מביא את הטומאה רמב"ם, טומא' מת יז ג. —  ג) ביחוד, *האצבע הראשון שאחרי הבהן, Zeigefinger; index: זו זרת זו אמה זו אצבע זו גודל כתוב' ה:. רבי אליעזר אומר באצבעו היה [מראה] מטטרון למשה והראהו את כל א"י ספרי האזינו, שלח. —  ד) אצבע הכבד, חלק חצר הכבד שיורד על פני השדרה עד מקום הכליות2, (pars umbil. diaphragmae) נטל את הסכין והפריש את הריאה מן הכבד ואצבע הכבד מן הכבד וכו' חתכו (העוקץ) ונתנו למי שזכה בו והאליה ואצבע הכבד ושתי כליות עמו תמיד ד ג. הפריש את הריאה מן הכבד ואצבע הכבד מן הכבד גמ' שם לא. —  ה) אבר הזכרות, membra virilia איזו היא הערייה רב יהודה בשם ר' שמואל עד כדי שתהא אצבע נראית בין השפיות ירוש' יבמ' ו ז:. ובשעת גמר ביאה האבר נכנס בפרוזדור ואינו מגיע עד ראשו שמבפנים אלא רחוק ממנו מעט לפי האצבעות רמב"ם, הלכ' איסורי ביאה, ה ד. —  ו) *אצבעות שבכסלים: הבליטות הנראות בכסלים על עצלי המשור2 mus. seratus: האומרי' שה' אצבעות שבכסלים היינו שיש בכסל דמות ה' אצבעות בשר אדום ובין כל אצבע ואצבע יש שומן לבן שהוא חלב גמור וכו' חשבתי בראשנה מה שקורין הליואנסיני חמשה אצבעות הם החמשה חוטים שבכסלים שהם דומים ליד וכו' וכל ארץ אשכנז בואימיה מוראביא פולוניה ורוסיה אינו רגיל בפיהם שם זה אצבעות פסק מי יבוא, בסוף ס' תשו' הרא"ש א.. —  ז) °אצבעות כרכומיים, מין צמח דומה קצת בצורתו לאצבעות כף היד, לו פרח אדמדם כרכומי,   3digitalis purpurea: אצבעות כרכומיים, ובלשונם  דגידי סיטריני דמות תבניתו כתבנית כף טולא מכרכומית ולובן קאנון ב, לוח הסמ'. הוא אחד ממיני כלידוניא וכו' והוא ציץ אדמודקטיל כלומר אצבעו' מכורכמים המהות תבניתו כתבנית כף יד והוא מנומר מעורב מכרכמות ולובן והוא קשה ובו מעט מתיקות ויש ממנו מכורכם כוהה מאין לובן שם. —  ח) °אֶצְבַּע הָעַיִן, במחלת השחנת עור הקרן, יתהוה לפעמים בעין צרור של גידים ופתילים מכסה חלק אחד מעור הקרן,  2Ceratitis: חולי נקרא אצבע העין שהוא בשר או עור כבגד העולה ופורח מזוית גדולה של עין ומתפשטת עד לבן העין אוצה"ח, ר"י צהלון ז ב סב:. —  בית אצבע, עי' בית.

*אֲגוּדָל, *אֶלְיוֹן, בֹּהֶן, *גוּדָל, — שמות להאצבע העבה. — *אַמָּה, האצבע האמצעית הארוכה. — *אֶצְבַּע, הראשנה אחרי הבהן. — *אֶצְבָּעִי, קטן כמדת האצבע.  

בֹּהֶן, עי' אגודל. — *בית אצבע.

*גוּדָל, עי' אגודל.

זֶרֶת, *האצבע הקטנה האחרנה, ומדה מקצה הבהן עד קצה הזרת.

טַבַּעַת, ילבשו על האצבע.

יַד וכו'.

כַּף.

מָלַל מולל באצבעותיו.

נִקְפָּה.

סִיט, מדה כמלא הארך בין הבהן והאצבע.

*פָּרַז, מפריזין באצבעותיהם. — פָּרַט, על פי נבל. — *פֶּרֶק, פרקי האצבע.

צָבַע, *הִצְבִּיעַ, הרים האצבע. — *צִיצִים, אצל הצפרן. — צִפֹּרֶן. — *צְרָדָה, או צררה, אצבע צרדה.

°קָרַץ, העור והבשר בין האצבעות. — *קֶשֶׁר, קשרי האצבעות, הפרקים.