בָּזֹה

ת"ז, סמי' בְּזֹה, – כמו בזוי: לִבְזֹה1 נפש למתעב גוי (ישע' מט ז).



1 סברים רוב המדקדקים החדשים כי זה שבוש וצ"ל בזוי.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים