ש"נ, מ"ר בִּזּוֹת, – כמו בַּז: בִּזָּה ושלל ורכוש להם יבזור (דניאל יא כד). ויכו מהם שלשת אלפים ויבזו בּזָּה רבה (דהי"ב כה יג). ויעזב החלוץ את השביה ואת הַבִּזָּה (שם כח יד). עשרת בני המן בן המדתא צרר היהודים הרגו וּבַבִּזָּה לא שלחו את ידם (אסתר ט י). ותנם לְבִזָּה בארץ שביה (נחמ' ג לו). – בּזַת מצרים, בִּזַּת הים. מ"ר: כמה ביזות נתתי לכם ביזת מצרים וביזת הים וביזת סיחון ביזת שלשים ואחד מלכים (מד"ר איכה, מה אעידך).