בָּזוֹז

*1, מ"ר בְּזוֹזִים,  – Räuber; brigand; robber: מפני אומות העולם שלא יהו מונין את ישראל ואומרין להם הלא אומה של בזוזים2 אתם (מד"ר בראש' א). 



1 משק' לקוח, לקוחות. 

2 בדפו' ויניציה בזוזות.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים