בִּטּוּל
*, ש"ז, מ"ר בִּטּוּלִים, – א) שה"פ מן בִּטֵּל: ביטול בית המדרש (שבת יו א), ר"ל בלבול והפרעת הלמוד. מפני בטול עניים כיצד שלא יהו עניים יושבין ומשמרין כל היום (תוספתא פאה א ו). ר"י הנשיא אומר (בנים מתים) בעון ביטול תורה (שבת לב:), ר"ל שאינם לומדים תורה. בעון ביטול תרומות ומעשרות שמים נעצרין מלהוריד טל ומטר (שם). פעמים שביטולה של תורה זה יסודה (מנח' צט:). אין ביטול רשות מחצר לחצר (עירו' סו:), ר"ל החלטת אדם שאין לו רשות. המשתחוה לבית יש לו ביטול (ירוש' ע"ז ג מג:), ר"ל החלטה שהוא אפס ואין. אמנם אופני ראיותיהם והקדמותיהם בקיום חדוש העולם או בבטול קדמותו הם חלוקים (מו"נ א עא).