פ"ע, בהפס' בָּטָח, בָּטַחְתָּ, בָּטָחְתָּ, לנק' בָּטְחָה, בָּטָחָה, בָּטַחְנוּ, בָּטָחְנוּ, עת' יִבְטַח, צווי' בְּטַח, בינ' בֹּטֵחַ, בּוֹטֵחַ, בֹּטְחָה, – בָּטַח בפלוני ועל פלוני ובדבר פלוני ועל דבר פלוני, סמך עליו, ולא היה לו חשש ודאגה בדבר, וחשב כי בשביל האיש ההוא או הדבר ההוא לא תשיגהו שום רעה ושום צרה, vertrauen; se confier; to confide: ויבא געל בן עבד ואחיו ויעברו בשכם וַיִּבְטְחוּ בו בעלי שכם ויצאו השדה ויבצרו את כרמיהם וידרכו ויעשו הלולים (שופ' ט כו=כז). הוי הירדים מצרים לעזרה ועל סוסים ישענו וַיִּבְטְחוּ על רכב כי רב ועל פרשים כי עצמו מאד ולא שעו על קדוש ישראל ואת יי' לא דרשו (ישע' לא א). הוי השאננים בציון וְהַבֹּטְחִים בהר שמרון (עמו' ו א). הנה בָטַחְתָּ על משענת הקנה הרצוץ הזה על מצרים וכו' כן פרעה מלך מצרים לכל הַבֹּטְחִים עליו (ישע' לו ו). אל ישיאך אלהיך אשר אתה בּוֹטֵחַ בו לאמר לא תנתן ירושלם ביד מלך אשור (שם לז י). חמתיך הגבהת והבצרות אשר אתה בֹּטֵחַ בהן (דבר' כח נב). בּוֹטֵחַ  בעשרו הוא יפול (משלי יא כח). בּוֹטֵחַ בלבו הוא כסיל (שם כח כו). הבת השובבה הַבֹּטְחָה באצרתיה (ירמ' מט ה). כי בָטַח יצר יצרו עליו לעשות אלילים אלמים (חבק' ב יח). והוא בָטַח על צדקתו ועשה עול (יחזק' לג יג). בָּטַח בה לב בעלה ושלל לא יחסר (משלי לא יא). ביי' אלהי ישראל בָּטָח (מ"ב יח ה). ביי' לא בָטָחָה אל אלהיה לא קרבה (צפנ' ג ב). ואני בחסדך בָטַחְתִּי יגל לבי בישועתך (תהל' יג ו). השמיעני בבקר חסדך כי בך בָטָחְתִּי (שם קמג ח). כי בָטַחְתָּ בדרכך ברב גבוריך (הוש' י יג). כי בו ישמח לבנו כי בשם קדשו בָטָחְנוּ (תהל' לג כא). כי לאלהים זעקו במלחמה ונעתור להם כי בָטְחוּ בו (דהי"א ה כ). ואני אֶבְטַח בך (תהל' נה כד). כי לא בקשתי אֶבְטַח וחרבי לא תושיעני (שם מד ז). הֲתִבְטַח בו כי רב כחו (איוב לט יא). וַתִּבְטְחִי ברעתך אמרת אין ראני (ישע' מז י). אשר שכחת אותי וַתִּבְטְחִי בשקר (ירמ' יג כה). וַתִּבְטְחִי ביפיך ותזני על שמך (יחזק' יו יה). ארור הגבר אשר יִבְטַח באדם ושם בשר זרעו (ירמ' יז ה). אל תאמינו ברע אל תִּבְטְחוּ באלוף (מיכ' ז ה). איש מרעהו השמרו ועל כל אח אל תִּבְטָחוּ (ירמ' ט ג). בְּטַח ביי' ועשה טוב (תהל' לו ג). וּבְטַח עליו והוא יעשה (שם ה). בִּטְחוּ ביי' עדי עד (ישע' כו ד). טוב לחסות ביי' מִבְּטֹחַ באדם (תהל' קיח ח). כי יען בִּטְחֵךְ במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי (ירמ' מח ז). – ועם  אֶל במקום על: אֶל יי' אלהינו בָּטָחְנוּ (ישע' לו ז). אני אליך אֶבְטָח (תהל' נו ד). – ועם לְךָ אחרי הפעל: וַתִּבְטַח לְךָ על מצרים לרכב ולפרשים (ישע' לו ט). עתה הנה בָטַחְתָּ לְךָ על משענת הקנה הרצוץ (מ"ב יח כא). –     ובטח סתם, ובלי ב ועל אחריו, היה בלי יראה ופחד, דאגה, sicher sein; être tranquille; be secure: מה הבטחון הזה אשר בָּטָחְתָּ (ישע' לו ד). נסו ואין רדף רשע וצדיקים ככפיר יִבְטָח (משלי כח א). יִבְטַח כי יגיח ירדן אל פיהו (איוב מ כג). שקט וּבֹטֵחַ ואין מכלים דבר (שופט' יח ז). עם בֹּטֵחַ (שם י). חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר וּבוֹטֵחַ (משלי יד יו).

– הִפ', הִבְטִיחַ, הִבְטַחְתָּ, יַבְטַח, מַבְטִיחִי, – א) הִבְטִיחַ את פלוני על דבר, עשה שיבטח: ואל יַבְטַח אתכם חזקיהו אל יי' לאמר הצל יצילנו יי' לא תנתן העיר הזאת ביד מלך אשור (ישע' לו יה). ואתה הִבְטַחְתָּ את העם הזה על שקר (ירמ' כח יה). וַיַּבְטַח אתכם על שקר (שם כט לא). כי אתה גחי מבטן מַבְטִיחִי על שדי אמי (תהל' כב י). – ב) *הבטיחו דבר, הבטיח לפלוני דבר, הבטיחו שֶ, – יעד לו דבר ואמר לו בפרוש שכך היה או שכך יהיה, versichern, versprechen; assurer, promettre; assure, promise: וכן מי שהבטיחוהו להוציאו מבית האסורים וכו' שוחטין עליהן (פסח' ח ו). ואל יבטיחך יצרך שהשאול בית מנוס לך (אבו' ד כב). כבר עשיתי הבטחה שהבטחתי אברהם אביכם (מכי' בשלח ג). לא יצא הכהן לחוצה לארץ אפילו לישא אשה אלא אם כן הבטיחוהו תגרין שהקדימו זמנו של יריד (תוספ' ע"ז א ט). מכיון שהבטיחן המקום שהוא מכניסן לארץ כמו שהוא לשעה (ירוש' שבת יה יה.). גדולה הבטחה שהבטיחן הקב"ה לנשים יותר מן האנשים (ברכ' יז.). הרי הן עשויין כמה שהבטיח הקב"ה לזקן (תנחו' בוב' לך לך). שהבטיחני הקב"ה שיעשרני (שם יז). – ונתפשט שמוש זה בספרות: אמור לרב שיבוא אלי והנני מבטיחו על ראשי שלא יקבל הזק (ביהכ"נ של רש"י בוירמייזא). ולא אבטיח להנבער מכל מושג וידיעה בלשון שיוכל ללמוד בספרי לבדו (בן זאב, הקד' תל"ע). אבטיחך ידידי כי המעשה לא טובה הזאת לא תקדיר את המעשים הטובים אשר עשה (מא"ג, ק"ס פח). ימים רבים  השיאני ויבטיח לי כי יחוש לעזרתי (אגר' יל"ג א כ). ויבטיחני הרים וגבעות (שם קע). – ואמר בבתיו: כוכביך לי ממשלה יבטיחו ובני אבי אותי בשבי הדיחו (אסנת ג). –ג) °הבטיח את סחורתו בים וכדומה, שלם בעדה לחברה סכום קצוב שאם תאבד או תפסד תפרע לו החברה כל שויה, assekurieren; assurer;  insure: מה שנהגו לתת למי שמבטיח סכנת הים באחריותו (תשב"ץ ג עד). והלא מעשים בכל יום בין הסוחרים שמבטיחים סחורה תוך הספינות ממקום למקום בכך וכך למאה (שו"ת דברי ריבות עא). שצוהו הבעל הבית  שיבטיח את סחורותיו והבטיחם ואח"כ בהגעת הזמן שהיה לו לגבות מה שהבטיח הרויח לו הזמן ונשבר המבטיח (שו"ת תורת אמת ששון, ויניציה, קח). וכתב לראובן הנזכר שיבטיח נכסי שמעון בחמשה פרחים באניה הנז' והבטיח והאניה נשברה והגיע זמן הפרעון שיפרע המבטיח (שו"ת מהרש"ך, ח"ב מו). פקיד אחד שהיו שולחים לו סחורות ראובן ושמעון באנקונה דרך אניה בלב ים וכתבו לו סדר להבטיח סחורות ראובן והפקיד טעה והבטיח סחורות שמעון וכו' (שם קנט).

– הֻפ', *הֻבְטַח, הוּבְ=, – הוא הֻבְטַח, הֻבְטַח לוֹ, שהבטיחו אותו, שיוכל לבטח: כל האומר תהלה לדוד בכל יום שלושה פעמים מובטח לו שהוא בן העולם הבא (ברכ' ד:). כבר מובטח להן לישראל שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי ימים טובים מפני הטורח (עירוב' מג:). אמר להם (נחום איש גם זו לבניו) בניי פנו את הכלים ואח"כ פנו את מיטתי שמובטח לכם כל זמן שאני בבית אין הבית נופל (תענ' כא.). הרי אנו מובטחים לברכות הרבה ואתה נותן קצבה לברכותינו (ספרי בהעל' פד). ואם קרא ק"ש והתפלל מיד יהא מובטח שתפלתו נשמעת (מד"ר דבר' ב). שכבר הובטחנו כי יבוא הזמן שישובו כל התועים אל האמת (מלמד התלמיד', ואתחנן). – מובטח בפלוני שֶ: מובטח אני בכם שאין רימה ותולעה שולטת בכם (ב"מ פג:). – ובחבור עם אני, מובטחני, מובטח אני: מובטחני בו שמורה הוראה בישראל (גיט' נה.). 

– *נפע', נִבְטַח על פלוני, בטח עליו או בו: אמר לה הקב"ה (לשרה) ועלי את נבטחת חייך אני פוקד אותך (תנח' בוב', וירא לא). למי שנלקחה חמורו  לעבודת המלך הלך ונבטח על עבדו של  מלך וכו' ועכשיו שנבטחת בעבד וכו' כיון שנבטחת על שר המשקים (מה"ג, כ"י תימן).