בִּילַק

*1, – בצירוף עם חילק, חילק ובילק,  – שני שמות ישתמשו בהם המדבר כשרוצה להזכיר אנשים לא ידועים, למשל: מי אכל את הבשר? האם חילק ובילק אכל אותו?: אינני יודע לא חילק ולא בילק (והזהיר, ויקרא יג). אך אין הפי' של רוח הבריות נוחה הימנו לחילק ובילק שנוח עליהם העריבות הקול (נתן העזתי, חה"י א יא). צורת חילק ובילק השותים יין חלק כחלק (הגדה מצוירת, Monats. 1899). אוהב הוא את חילק ואוהב הוא את בילק (מא"ג, ק"ס מה).



1 בגמ' (סנה' צח:) אמרו עתידין ישראל דאכלי שני משיח ופרכו פשיטא ואלא מאן אכיל להו חילק ובילק (כך בנוסח' ובקצת כ"י חלק ובלק. ד"ס) אכלי להו. ע"כ. ובמקום אחר (חול' יט.) אמר ליה רב חנן בר רב קטינא לרב נחמן כמאן לא כרבנן ולא כרבי יוסי ברבי יהודה אמר ליה אנא לא חילק ידענא ולא בילק ידענא אנא שמעתא ידענא. וכמו"כ הובא בערוך בשם רב האי: אנשים של פחת. ובשם ר"ח: כמו משל אמר לו זה שאתה שואלני כמי עשית לא כפלוני ולא כפלוני הללו שאתה מזכירם אינני יודע טעמם. ובשם רבנו גרשון לא בילק במשמ' של פעל, מבלק הגרגרת. וכך הביא גם רש"י את הפרושים האלה. וקצת דומה למליצה זו שאמר רב נחמן בר יצחק על דברי ר' זילאי ור' זויאי (ברכ' נג:) אנא לא זילאי ולא זיואי ולא זוהמאי ידענא אלא מתניתא ידענא. וכתוב בתשו' גאו' קדמ' קסל סי' קיד לאמר: וחילק ובילק הפלגת דברים בעולם הוא וכו' ויש לומר אנשים ריקים הם שבני אדם משטים בשמותיהם. אבל דבר ברור לא שמענו בהן. ע"כ.

ערכים קשורים