בכנ' בֵּינִי, בֵּינְךָ, בֵּינֶךָ, -נָךְ, בֵּינֵךְ, בֵּינוֹ, בֵּינָה, בֵּינֵינוּ, בֵּנֵינוּ, בֵּינֵיכֶם, -ֶן, בֵּינוֹת, בֵּינוֹתֵינוּ,בֵּינוֹתָם, — א) באמצע, בתוך, שמצדו האחד דבר ומצדו השני דבר, zwischen; entre; between: והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בֵּין הגזרים האלה בראש' יה יז. והיו לאות על ידכה ולטוטפת בֵּין עיניך שמות יג יו. העגל אשר כרתו לשנים ויעברו בֵּין בתריו ירמ' לד יח. מה אמך לביא בֵּין אריות רבצה יחזק' יט ב. בֵּין שיחים ינהקו איוב ל ז. מה המכות האלה בֵּין ידיך זכר' יג ו. אמר עצל שחל בדרך ארי בֵּין הרחבות משלי כו יג. — וביחס להזמן: בֵּין הערבים שמות יב ו. — ובמשמ' זה עם זה: כי יהיה ריב בֵּין אנשים דבר' כה א. ושפט בֵּין הגוים ישע' ב ד. ושפט בֵּין עמים רבים מיכ' ד ג. — ובמשמ' בתוך רבים, לכל אחד ואחד מהרבים: יכרו עליו חברים יחצוהו בֵּין כנענים איוב מ ל. ומשלח מדנים בֵּין אחים משלי ו יט. — וּבֵין לְ: ועשוי כרובים ותמרים ותמרה בֵּין כרוב לכרוב יחזק' מא יח. בֵּין האולם ולמזבח יבכו הכהנים יואל ב יז. — בֵּין וּבֵין: ויבדל אלהים בֵּין האור וּבֵין החשך בראשית א ד. ויבדל בֵּין המים אשר מתחת לרקיע וּבֵין המים אשר מעל לרקיע שם ז. להבדיל בֵּין היום וּבֵין הלילה שם יד. עד המקום אשר היה שם אהלה בתחלה בֵּין בית אל וּבֵין העי שם יג ג. ורוח תשימו בֵּין עדר וּבֵין עדר שם לב יז. וירא את מלאך יי' עמד בֵּין הארץ וּבֵין השמים דהי"א כא יו. — ובמשמ' יחד, זה עם זה: ויהי שלם בֵּין חירם וּבֵין שלמה ויכרתו ברית שניהם מ"א ה כו. ויהי בהיות המלחמה בֵּין בית שאול וּבֵין בית דוד ש"ב ג ו. — ב) במשמ' הבדלה: למען תדעון אשר יפלה יי' בֵּין מצרים וּבֵין ישראל שמות יא ז. להבדיל בֵּין הטמא וּבֵין הטהר ויקר' יא מז. ושפטו העדה בֵּין המכה וּבֵין גאל הדם במד' לה כד. היו לפניו תאינים ורימונים אין מחייבין אותו להיות יושב ומשער בין דקה ובין גסה אלא תורם כדרכו תוספתא תרומ' ג ה. — ורגיל במשמ' זו עם לְ אחריו: והבדלתם בֵּין הבהמה הטהרה לטמאה ויקר' כ כה. בן שמנים שנה אנכי היום האדע בֵּין טוב לרע ש"ב יט לו. להבין בֵּין טוב לרע מ"א ג ט. משפט אמת יעשה בֵּין איש לאיש יחזק' יח ח. בֵּין קדש לחל לא הבדילו שם כב כו. ושבתם וראיתם בֵּין צדיק לרשע בֵּין עבד אלהים לאשר לא עבדו מלא' ג יח. אין בין יו"ט לשבת אלא אכל נפש בלבד ביצה ב ב. מה בין דיני ממונות לדיני נפשות דיני ממונות בשלשה ודיני נפשות בעשרים ושלשה סנה' ד א. אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד ברכ' לד:. מה בין גזלן לחמסן ב"ק סב.. — וכמו"כ במשמע' זו בין וְ1: מה בין לי ולך שבת קמ.. — ג) בֵּין בֵּין, בֵּין וּבֵין, ר"ל הכל אחד, אין הפרש, ob so oder so; soit... soit; whether...or: והעמיד את הבהמה לפני הכהן והעריך הכהן אתה בֵּין טוב וּבֵין רע כערכך הכהן כן יהיה ויקר' כז יא-יב. אין עמך לעזר בֵּין רב לאין כח דהי"ב יד י. — ומצוי שמוש זה בלשון המשנה והתלמודים: השביעית משמטת את המלוה בין בשטר בין שלא בשטר שביע' י א. בצל שנתנו בתוך העדשים אם שלם מותר ואם חתכו בנותן טעם ושאר כל התבשיל בין שלם בין מחותך בנותן טעם תרומ' י א. לא יתן בין מתוכו בין מעל גביו שבת נ ב. המקדש בחלקו בין קדשי קדשים בין קדשים קלים אינה מקודשת במעשר שני בין שוגג בין מזיד לא קידש קידו' ב ח. בין מן המוכן בין שאינו מן המוכן טהור כל' כח ב. העושה אספלנית בין בבגד בין בעור טהורה וכו' מטפחות ספרים בין מצויירות ובין שאינן מצויירות טמאות שם ג-ד. דיני ממונות מטין עפ"י אחד בין לזכות בין לחובה ודיני נפשות מטין עפ"י אחד לזכות ועל פי שנים לחובה סנה' ד א. נשברה בין לצורכו בין לצרכה פטור ב"מ ג ט. מסרן גמל לסתת והוזק בהן בין באבן ובין בסיתית הסתת חייב תוספתא שם יא ה. אילן העולה בין מן הגזע ובין מן השרשין הרי אילו שלו שם ב"ב א יה. דיינך בכל דין שדנך בין מדה טובה ובין מדת פורענות ברכ' מח:. בין פסק עד שלא מדד ובין מדד עד שלא פסק שניהן יכולין לחזור בהן ב"ב פה:. מערב אדם ע"י בנו ובתו הקטנים וכו' בין לדעתן ובין שלא לדעתן עירו' כב:. שעיר נשיא בין למצוה בין לעכב זבח' מח:. חמרין ופועלין וכו' נשיהם להם בחזקת טהרה ובאין ושוהין עמהם בין ישנות בין ערות נידה יב. — בין... בין... בין: אין אחר חליצה כלום בין יבם אחד לשתי יבמות בין שני יבמין ליבמה אחת וכו' בין בתחלה בין באמצע בין בסוף יבמ' ה ה-ו. הבא על יבמתו בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון שם ו א. לא יפחתו לו מארבע כוסות של יין שיהא בהן כדי רביעית בין חדש בין ישן בין חי בין מזוג תוספתא פסח' י א. — בֵּין שֶׁ וּבֵין שֶׁ: בין שחזר והוציאן ובין שהוציאן אחר פטור שבת י ב. כל כתבי הקודש מצילין אותן מפני הדליקה בין שקורין בהם ובין שאין קורין בהם שם טז א. בין שנראה בעליל בין שלא נראה בעליל מחללין עליו את השבת ר"ה א ה. בין שהיו בם עד שלא נישאו ובין משנישאו נולדו כתוב' ז י. נפל למים בין שיש להן סוף בין שאין להן סוף אשתו אסורה יבמ' יו ד. אלמנה בין שהיא עניה בין שהיא עשירה אין ממשכנין אותה ב"מ ט יג. בין שעשו ועשה עמהן בין שעשו ועשה אחריהן בין שלא עשו ועשה פטור הור' א א. יחזיר למי שכתובין על שמו בין שמצאן בשוק ובין שמצאן בין שטרותיו תוספת' ב"מ א ט. ישראל שלווה מעות מן הגוי וכו' ונתגייר בין שזקפן עליו במלוה עד שלא נתגייר ובין שזקפן עליו במלוה משנתגייר גובה את הקרן שם ה כא. בין שיש ממש בדבריו בין שאין ממש בדבריו שומעין לו שם סנה' ט ד. הכל כשירים לעלות במעלות האולם בין תמימים בין בעלי מומין בין שהמשמר שלו ובין שאין המשמר שלו שם סוט' ז ח. בין שקרעה ביד בין שקרעה בסכין ובין שנקרעה מאיליה ובין שהשליך לתוך גופה ובין שהשליך לתוך שרפתה ובין שהשליך שלשתן כאחד שם פרה ג יב. באמת אמרו בין בשכר שעשיתי עמך ובין בשכר שאעשה עמך אינה קודשת ב"ק צט:. בין שנתכוון הוא ולא נתכוונה היא בין שנתכוונה היא ולא נתכוון הוא חליצתה פסולה יבמ' קב:. — בֵּין כַּךְ וּבֵין כַּךְ, ר"ל בכל אופן, בלי הפרש אם כך ואם כך: עסת הכלבים בזמן שהרועים אוכלין ממנה חייבת בחלה וכו' אם אין הרועים אוכלין ממנה אינה חייבת בחלה וכו' בין כך ובין כך מטמאה טומאת אוכלין חלה א ח. אם יש קשר בראשו מקבל טומאה ואם לאו אינו מקבל טומאה בין כך ובין כך ניטל בשבת שבת יז ג. עבד שנשבה ופדאוהו אם לשם עבד ישתעבד אם לשם בן חורין לא ישתעבד רשב"ג אומר בין כך ובין כך ישתעבד גיט' ד ד. מצא שטרי חוב אם יש בהן אחריות נכסים לא יחזיר שבית דין נפרעין מהם אין בהם אחריות נכסים יחזיר וכו' וחכמים אומרים בין כך ובין כך לא יחזיר ב"מ א ו. המוכר את החצר מכר בתים בורות שיחין ומערות אבל לא את המטלטלין בזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה הרי כולן מכורין בין כך ובין כך לא מכר לו את המרחץ ב"ב ד ד. רבי אליעזר אומר פיו לפנים הבית טהור פיו לחוץ הבית טמא וכו' ר' יהודה בן בתירא אומר בין כך ובין כך הבית טמא אהל' יא ז. רבן גמליאל אומר אם מבפנים היא כלה סימן פשיון וכו' ואם מבחוץ החיצונה טהורה וכו' ר"ע אומר בין כך ובין כך טהורה נגע' ו ה. כתף אע"פ שמשאו על כתיפו הרי זה קורא אבל בשעה שפורק וטוען לא יקרא לפי שאין לבו מכון בין כך ובין כך לא יתפלל עד שעה שיפרק תוספת' ברכ' ב ז. המרביץ את שדהו עד שלא נכנסו עניים לתוכו אם היה הזקו מרובה על של עניים מותר ואם היה היזק של עניים מרובה על שלו אסור ר' יהודה אומר בין כך ובין כך מלקט ומניח על גבי הגדר שם פאה ב כ. בצק שבסידקי עריבה עשאו לחיזוק אינו חוצץ ואם לאו חוצץ אם יש כזית במקום אחד בין כך ובין כך מותר שם ד. — ובמשמ' °הכל יחד: נמצאת השורה בין כתב בין רווח מאה ועשרים וארבע אצבעות JQR, XVII, 279, ר"ל יחד הכתב והרֶוח. בין גדיל ובין ענף שבהל"ק, ציצית, ר"ל בשניהם יחד. — ועם בל"מ: וצמחו בְּבֵין1 חציר ישע' מד ד. לא יסור שבט מיהודה ומחקק מִבֵין רגליו בראש' מט י. וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על ארן העדת מִבֵּין שני הכרבים במד' ז פט. ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מִבֵּין שדיה הוש' ב ד. עליהם עוף השמים ישכון מִבֵּין עפאים יתנו קול תהל' קד יב. ויקרב מאת פני הבית מִבֵּין המזבח וּמִבֵּין בית יי' מ"ב יו יד. — ובכלל מתוך, מקרב: וירם את המחתת מִבֵּין השרפה במד' יז ב. כי אש יצא מחשבון ולהבה מִבֵּין סיחון ירמ' מח מה. — ובכנ': ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי בֵּינִי וּבֵינֶךָ בראש' לא נא. ופלשתים עמדים אל ההר מזה וישראל עמדים אל ההר מזה והגיא בֵּינֵיהֶם ש"א יז ג. רחוק יהיה בֵינֵיכֶם וּבֵינָו יהוש' ג ד. בתתם ספם את ספי ומזוזתם אצל מזוזתי והקיר בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם יחזק' מג ח. — ובענינים מפשטים: זאת אות הברית אשר אני נתן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם בראש' ט יב. אל נא תהי מריבה בֵינִי וּבֵינֶךָ ובין רעי ובין רעיך שם יז ח. שפטו נא בֵּינִי וּבֵין כרמי ישע' ה ג. אמרו ישראל משה מבינך לבין פרעה אנו מתים מד"ר שמו' ה. — *בֵּינִי לְבֵין עַצְמִי, בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, ר"ל שאין איש זולתו באותו מעמד: גר שנתגייר בב"ד ה"ז גר בינו לבין עצמו אינו גר מעשה בא' שבא לפני ר"י וא"ל נתגיירתי ביני לבין עצמי יבמ' מז.. התחיל אומר פנחס בינו לבין עצמו הנגף נוגף מד"ר שמות לג. ומה מרים שלא נתכוונה לדבר באחיה וכו' אלא לרבות בינה לבין עצמה כך נענשה המתכוון לדבר בחבירו לגנאי וכו' ולא לרבות בינו לבין אחרים ולא בינו לבין עצמו עאכ"ו ספרי בהעל' צט. איך אני אעשה בנפשי שקר ומרד כזה לעבור דבר המלך כי ביני לבין עצמי יאסר הענין ולא אוכל לעשות דבר רע ר"י אברבנאל ש"ב יח. ואם אינו יכול לכוון את לבו בלחש מותר לו להשמיע קולו כשמתפלל בינו לבין עצמו אבל כשמתפלל בצבור אסור שלא יטריד את הצבור שבלי הלקט, תפלה יז. — ישב בינו לבין עצמו, ר"ל לבדו: רחל שהיתה עקרה כך היתה יושבת בינה לבין עצמה פסי' רבתי, כי פקד ה'. — בינו לבינו, בינה לבינה, ר"ל רק במעמד שנים: עכו"ם מילדת את בת ישראל בזמן שאחרות עומדות על גבה אבל לא בינה לבינה ע"ז כו.. מי שיש בידו משכון אין צריך להביא בעל המשכון לפני הדיינין ולהזהירו שיפדה משכונו אלא לאחר שיזהירנו בינו לבינו שיפדה משכונו ואם לאו שימכרנו טור חו"מ, מלוה עג. — ודברים שבינו לבינה, בין הבעל ואשתו: שלא אכחול שלא אפקוס ושלא אשמש מטתי יפר משום דברים שבינו לבינה נדר' פא:. — ומ"ר נק': בֵּינוֹת1, בֵּינוֹתֵינוּ, בֵּינוֹתָם: תהי נא אלה בֵּינוֹתֵינוּ בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך בראש' כו כח. ויאמרו זקני גלעד אל יפתח יי' יהיה שמע בֵּינוֹתֵינוּ אם לא כדברך כן נעשה שופט' יא י. האומר אל תעבור בינותינו שלא תפסיק אהבתנו תוספתא שבת ז יב. והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בֵּינֹתָם בראש' מב כג. ויחמל המלך על מפיבשת בן יהונתן בן שאול על שבעת יי' אשר בֵּינֹתָם בין דוד ובין יהונתן ש"ב כא ז. ושתו והתגעשו והתהללו מפני החרב אשר אנכי שלח בֵּינֹתָם ירמ' כה יו. עם נבון יהי חשבונך וכל סודך בינותם ב"ס גני' ט יה. — בֵּינֵי וּבֵינֵי2, כמו עד כה ועד כה, בינתים: ביני וביני אירע הדברים שהמלך קאיוס כבד לאגריפס ברומי מאד וכו' שאר' ישראל ב. וביני ביני בתוך ל' יום בא ראובן לביתו לחם רב קלב. ביני וביני אחר קצת ימים הוכרח ראובן לבא לקושטאנדינה והניח החפץ הנז' ביד שמעון וכו' שו"ת מטה אהרן עז. והשיב הרבה שלהיות שהזמן ההוא היה בימים נוראים שלא היה מן הראוי להשביעם ביני וביני נכנס גביר אחד פשרן בין ראובן וחביריו שם סד. ויוכל להיות שבלדת בן ראשון אהב אותה וביני ביני נתקלקלה השורה כלי יקר, ויצא. ועשו שידוכים ולסיבת מה אחרו הקדושין וביני ביני קצת אנשים אנסים עולנים וחומסים שאחר הקטרוג המחפשים היו שואלים ודורשים דרשות של דופי לאבי הנערה ר"י עובדיה, אגר' דופי הזמן. בֵּינַיִם, בֵּינְתַּיִם, עי' במקומו. — °בֵּין הַזְּמַנִים, הימים שבין זמן לזמן בבתי הספר וכדומה, Ferien, vacance, holidays: ביומי ניסן וביומי תשרי שקורין בארצות אשכנז בין הזמנים הקד' מ"ש. °בֵּין הַמְּצָרִים, הזמן שבין י"ז בתמוז ותשעה באב: טוב ליזהר מלומר שהחיינו בין המצרים שו"ע או"ח תקנה יז. שאם בין המצרים לקח פרי חדש וכו' אז יברך ברכת שהחיינו שערי תשו' שם. — *בֵּין הָעַרְבַּיִן, עי' ערב. בֵּין הַשְׁמָשׁוֹת, כמו בין הערבים, עי' שמש.
1 וכבר קרא תגר ר"י בן בלעם על שמוש זה ואמר: וטעה אחד מגדולי השרים שבדורינו שלא הכפיל בין ואמר בקדושה שחבר ורקיע הרקיע לבין חרס ואדמתו אותות הענינים לר"י בן בלעם. אך מהמאמר המובא נראה כי שמוש זה היה נהוג בזמן התלמוד.
1 כך בספרי הדפוס. ואמר מ"ש: י"ת ויתרבון צדיקיא רכיכין ומפנקים כלבלבי עשב כאילן דמשלח שרשוהי על נגדין דמיא וכדומה לי שהוא היה קורא כבין בכף וכן נראין דברי הראב"ע שכתב וצמחו רוחי ברכתי כמו חציר ורבים אמרו על הצאצאים וכן יצמחו כאלו הם יושבים בין החציר והטעם שיפרו וירבו עכ"ל אבל בספרים שלנו בבית וכן כתב רד"ק וכן פרש רש"י וז"ל. ע"כ. ובאמת בהרבה כ"י כבין והרבה בבן וקצתם כבן וישנם שבן K.
1 בערב' מרוקנית בינאת بينات וכן תונסית ומצרית A. Fischer, Marok Sprw. MSOS, I, 222.
2 עפ"י דרך לשון ארמ' ביצה ז., שם יד:.