בין

1, ממנו א. בִּין, ב. *בִּין, נָבוֹן, תְּבוּנָה.



1 דעת רוב החכמים הקדמונ' והחדש' כי עקר שרש זה הוא מנע"י בין, במשמ' הבדיל בין ובין. אך נראה הדבר כי שני שרשים נע"ו ונע"י שמשו פה בערבוביה.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים