1, שם וש"ת, לז' ולנק' ורבים, – דבר רע, משחת ונפסד במוסריות, Niederträchtigkeit; infamie; wickedness: אל נא ישים אדני את לבו אל איש הַבְּלִיַּעַל הזה על נבל (ש"א כה כה).  ויען כל איש רע וּבְלִיַּעַל מהאנשים אשר הלכו עם דוד ויאמרו יען אשר לא הלכו עמי לא נתן להם מהשלל אשר הצלנו (שם ל כב).  צא צא איש הדמים ואיש הַבְּלִיָּעַל (ש"ב טז ז).  איש בְּלִיַּעַל כרה רעה (משלי טז כז).  אדם בְּלִיַּעַל איש און (שם ו יב).  – ועם בֶּן, בַּת: כי כלתה הרעה אל אדנינו ועל כל ביתו והוא בֶּן בְּלִיַּעַל מדבר אליו (ש"א כה יז). אל תתן את אמתך לפני בַּת בְּלִיָּעַל (שם א טז). – ובמ"ר אנשים, בְּנֵי: ובני עלי בְּנֵי בְלִיָּעַל לא ידעו את יי' (שם ב יב). וּבְנֵי בְלִיַּעַל אמרו מה ישיענו זה (שם י כז).  יצאו אנשים בְּנֵי בְלִיַּעַל מקרבך וידיחו את ישבי עירם לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים (דבר' יג יד).  אנשי העיר אנשי בְנֵי בְלִיַּעַל נסבו את הבית (שופט' יט כב).  תנו את האנשים בְּנֵי בְלִיַּעַל אשר בגבעה ונמיתם (שם כ יג). – עֵד בְּלִיַּעַל: עֵד בְּלִיַּעַל יליץ משפט (משלי יט כח). – ובלי איש, בן וכדומה: האמר למלך בְּלִיָּעַל רשע אל נדיבים (איוב לד יח).  וּבְלִיַּעַל כקוץ מנד כלהם ש"ב כג ו, לאמר אנשי בליעל, בני בליעל.  והיה שם (במשתה של ינאי המלך) אחד איש לץ לב רע ובליעל ואלעזר בן פועירה שמו (קידו' סו.). – ולא לבע"ח: פן יהיה דבר עם לבבך בְלִיַּעַל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו (דבר' טו ט), לאמר פן יהיה עם לבבך דבר בליעל, מחשבה רעה.  כל שנאי יחשבו רעה לי דבר בְּלִיַּעַל יצוק בו ואשר שכב לא יוסיף לקום (תהל' מא ח=ט), לאמר דבר רע, מסכן, מחלה רעה.  לא אשית לנגד עיני דבר בְּלִיָּעַל (שם קא ג).  אפפוני חבלי מות ונחלי בְלִיַּעַל יבעתוני (שם יח ה). – ובתור שם: ממך יצא חשב על יי' רעה יעץ בְּלִיָּעַל (נחום א יא), לאמר יעץ דברים רעים. – ובקבלה, °הס"א כלה: וכללות כל הס"א  כולה נקרא אדם בליעל (פתחי חכמה לרמח"ל ח"ב).