בָּלַל

1, פ"י, עבר בָּלַל, עתיד יָבֹל וגם יִבְלֹל, – נתן וחבר שנים או הרבה דברים יחד,  mengen; mélanger; to mix  במקור נדפס באנגלית "mixt". : סלת בְּלוּלָה בשמן (ויקר' ב ה).  וחלת מצת בְּלוּלֹת בשמן (שמות כט ב).  ובתמרים ובגרוגרות בולל ונוטל (דמאי ה ה).  כחצי ביצה אוכל ראשון וכחצי ביצה אוכל שני שבללן זה בזה (טהר' א ה).  ברזל טמא שבללו עם ברזל טהור (כלי' יא ד).  שאור שבללו בשאור אחר (תוספתא תרומ' ו יא).  בללום (את הפתקאות) ונתנום בקלפי (תענ' כז:).  שר בָּלוּל מאש וממים (פיוט, גשם). – ובהשאלה, במשמע' בלבול: הבה נרדה וְנָבְלָה2 שם שפתם (בראש' יא ז), תחת וְנָבֹלָּה.  כי שם בלל יי' שפת כל הארץ (שם ט). – ומשמעת עשה בליל לבהמה: וַיָּבָול לחמורים (שופט' יט כא). – ועבר בַּל, בַּלֹּתִי, היה מלא אֵב, היה רענן3 frisch sein; avoir la sève; be fresh : ותרם כראים קרני בַּלֹּתִי4 בשמן רענן (תהל' צב יא).

 – *בָּלוּל, יום בלול, – יום של עננים וגשמים וכו': וי"ט של עצרת ברור זרעו חטים מר זוטרא אמר בלול וכו' לא ברור ברור ממש ולא בלול בלול ממש אלא אפילו  בלול ורוח צפונית מנשבתו זה הוא ברור (ב"ב קמז.).

– נִפע', *נִבְלַל, – שבללו אותו: כזיתים הנבללים (ירוש' מע"ש ב נג ג).  בששים נבללין בששים ואחד אין נבללין (מנח' קג:).  מנחה שיכולה להיבלל (שם).  – ובהשאלה: והתורה נבללת בגופן (מכי' בשלח, פתי').  – ובמשמעת שאפשר, שמסֻגל להבלל: בדבר הנבלל בולל ונוטל בדבר שאינו נבלל וכו' (תוספת' דמאי ה יג).

– הָפע', הָבְלַל, הוּבְלַל: אש מובללת באש (ירוש' שקל' ו מט ד).  תובלל בשמן (תד"א ו).

– הִתפע', הִתְבּוֹלל, – בלל א"ע עם דברים אחרים: אפרים בעמים הוא יִתְבּוֹלָל (הוש' ז ח).

אֲסַפְסוּף, אֹסף אנשים רבים שונים.

בּהו, תֹּהוּ וָבֹהוּ. – *בִּלְבֵּל, *בִּלְבּוּל, מְבֻלְבָּל. –*בִּלָּה. – בָּלוּל. – *בְּלִילָה. – בָּלַל. –  בֵּרֵר, אחד מבין רבים בלולים יחד.

°הִתְבּוֹלְלוּת. – *הִתְעַרְבוּת.

*טָמַע נטמע בגוים, התבולל. – *טָרַף, זה בזה, הכה בכף וכדומה עד שנתערב יפה.

כִּלְאַיִם, שני מיני זרעים או בעלי חיים יחד.

מָהַל, את היין וכדומה במים. – מָזַג, שני משקים יחד, יין מזוג. 

סָבַךְ, הסתבכו הדברים זה בזה, ענפי האילן אחד במשנהו.  הדברים מְסֻבָּכִים. – סֵדֶר, ההפך מן בלבול. – ולא סְדָרִים, בלבול.

עִרֵב, *עִרְבֵּב, *עִרְבּוּבְיָה, *הִתְעַרֵב.  – עָרוֹב, *עֵרוּב.

*פִּתֵּךְ, עִרֵב: פתך צבעים זה בזה.

*צֵרֵף שני דברים יחד.

רבך, מֻרְבָּךְ.

שַׁעַטְנֵז, ארג ממינים שונים, צמר ופשתן יחד.

*תַּעֲרוּבָה.



1 בערב' בַלּ ابل۬, שם מים, שמן וכדומה באיזה דבר.  בכנע' בלל כמו בעבר'.

2 לפי דעת .Κö גרם לזה צרוף האותיות בלה שבנבלה, שהן נֶהגות על נקלה יחד.

3 בערב' בַלַּה بٓلّه۬ אֵב, רעננות הילדות.

4 פרשו המפרשים במשמ' בלל, אך אין משמעה זו מתישבת לפי הענין והמליצה.  וכבר פרשו קצת החדשים במשמ' המלה הערבית שנזכרה למעלה, ואולי צ"ל כשמן במקום בשמן.