* 1, פ"י, — פָּסַס פלוני את התבואה, פִּסְפֵּס אותה, הפריד את חלקיה, פורר אותה לפַסִּים, גרעינים גרעינים, zerteilen, zerbröckeln; démembrer, émietter; to dismember, cramble: קליפי פולין וקליפי תורמוסין שפססו הגוי המסיטן טמא שבשוקים הולכין אחר הרוב (תוספת' טהר' ה ד). תבואה שפססה בגורן לא מטמאה ולא מיטמאה ולא מצטרפת (שם עוקצ' א ה). ויש מחליפים תחתיים לטמאים, שניים לו ולבניו ולטהורים, והעליונים לזבלים, כיצד הוא עושה, אלא כמין קטרקטין היה לו והיה פוססן2 מן הצד (מד"ר בראש' לא). — ובסהמ"א: אם פסולת מרובה על האוכלין טהורה שפססן ממש דהוא מעשה (ר"ה סוכ' יד).