1, סמי' בְּעַד, ובכנ' בַּעֲדִי, בַּעֲדֵנִי, בַּעַדְךָ, בַּעַדֶךָ, בַּעֲדֵךְ, בַּעֲדוֹ, בַּעֲדָה, בַּעֲדֵנוֹ, -דֵינוּ, בַּעַדְכֶם, -כֶן, בַּעֲדָם -דָן, — מלת היחס, תשמש במשמ' — א) מתוך, דרך, דבר, durch; par; trough: וישקף אבימלך מלך פלשתים בְּעַד החלון בראש' כו ח. ותורדם בחבל בְּעַד החלון יהושע ב טו. בְּעַד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא שופט' ה כח. ותרד מיכל את דוד בְּעַד החלון ש"א יט יב. בְּעַד אשנבי נשקפתי משלי ז ו. בְּעַד החלונים יבאו כגנב יואל ב ט. הנה ראשו משלך אליך בְּעַד החומה ש"ב כ כא. ויפל אחזיה בְּעַד השבכה מ"ב א ב. הַבְּעַד ערפל ישפוט איוב כב יג. — ועם מ, מבעד: עיניך יונים מִבַּעַד לצמתך שה"ש ד א. — ב) חלף ותמורה, für; pour; for: עור בְּעַד עור וכל אשר לאיש יתן בְּעַד נפשו איוב ב ד. כי בְעַד אשה זונה עד ככר לחם משלי ו כו. וּבְעַד נכרים חבלהו שם כ טז. ועם הפעלים בקש, התפלל, דרש וכדומה, במשמעת לטובת פלוני: ונתפלל בַּעַדְךָ וחיה בראש' כ ז. ויבקש דוד את האלהים בְּעַד הנער ש"ב יב יו. הלא עם אל אלהיו ידרש בְּעַד החיים אל המתים ישע' ח יט. דרש נא בַעֲדֵנוּ את יי' ירמ' כא ב. ויזעק שמואל אל יי' בְּעַד ישראל ש"א ז ט. חזק ונתחזק בְּעַד עמנו וּבְעַד ערי אלהינו ש"ב י יב. וכפר בַּעֲדוֹ וּבְעַד ביתו ויקר' יו ו. ועשה את חטאתך ואת עלתך וכפר בַּעַדְךָ וּבְעַד העם ועשה את קרבן העם וכפר בַּעֲדָם שם ט ז. ונשאת תפלה בְּעַד השארית הנמצאה מ"ב יט ד. העתירו בַּעֲדִי שמות ח כד. כי נביא הוא ויתפלל בַּעַדְךָ וחיה בראש' כ ז. והעליתם עולה בַּעַדְכֶם איוב מב ח. ועשה הנשיא ביום ההוא בַּעֲדוֹ וּבְעַד כל עם הארץ פר חטאת יחזק' מה כב. התפלל בְּעד עבדיך ש"א יב יט. אל תתפלל בְּעַד העם הזה ירמ' ז יו. ויתפלל בַּעֲדוֹ תמיד תהל' עב יה. — ג) מאחור לפלוני, hinter; derrière; behind, ובפרט אחרי הפעל סגר וכיוצא בו: ויסגר יי' בַּעֲדוֹ בראש' ז יו, ר"ל בעד נח. ויסגר החלב בְּעַד הלהב שופט' ג כב. ויצא אהוד המסדונה ויסגר דלתות העליה בַּעֲדוֹ ונעל שם שם כג. ומגדל עז היה בתוך העיר וינסו שמה כל האנשים והנשים וכל בעלי העיר ויסגרו בַּעֲדָם ויעלו על גג המגדל שם ט נא. ובאת וסגרת הדלת בַּעֲדֵּךְ ובעד בניך מ"ב ד ד. — וכמו"כ אחרי הפעלים גבר, גמר גנן, חתם, הסך, עצר, שוך, וכיוצא בהם: גדר בַּעֲדִי ולא אצא איכ' ג ז. יגמר בַּעַדִי תהל' קלח ח. ביום ההוא יגן יי' בְּעַד יושב ירושלם זכר' יב ח. האמר לחרס לא יזרח וּבְעַד כוכבים יחתם איוב ט ז. לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בַּעַדוֹ שם ג כג. כי עצר עצר יי' בְּעַד כל רחם לבית אבימלך בראש' כ יח. הלא את שכת בַעֲדוֹ וּבְעַד ביתו איוב א י. — ואחרי שם מגן: ואתה יי' מגן בַּעֲדִי תהל' ג ד. — בַּעֲדֵנִי: ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בַּעֲדֵנִי2 שם קלט יא. — וּבַעֲדֵינוּ האמרים לא תגיש ותקדים בַּעֲדֵינוּ3 הרעה עמוס ט י. — והשתמשו בו גם אחרי שלח, שלח בעדו, במשמ' שלח אחריו: וגם אביו שלח בעדו ולא רצה לבוא ריב"ש קכז. שלח השוטר בעד החייט מנוה"מ רצה. — ואין זה ברוח הלשון.
1 חשבו המדקדקים הקדמונים כי מלה זו מרכבת מן עד ומן בְּ השמושית. אבל החדשים, למן Danz ואילך, וכמו"כ גרֶץ MJWJ. 1870, 49 החליטו כי מקורה בפעל בַּעִדַ بَعِدَ שישנו בערב' ומשמש במשמ' רחוק, והשם בַּעד بَعَد משמש גם בקצת לשונות הערב' הדרומיות במשמ' אחרי Hommel, Süar. §77. וכבר הרגיש זאת אחד מבעלי המדרש ר' לוי מד"ר שה"ש: מבעד לצמתך ר' לוי אמר לשון ערבי הוא אין בעי לימימר ארווח לי הוא אומר אבעד לי גרסת ר"מ לונזנו במעריך.
2 י"א כמו תַּחְתֵּנִי כדי לזוג עם ישופֵנִי.
3 יוד יתירה, וי"א שצריך לקרא עָדֵינוּ. ויש קוראים בְּעֹדֵינוּ, ר"ל בעוד אנו בחיים Riedel, ZAW, XX, 332.