*, – שה"פ מן בעט: היתה מבעטת והזיקה בביעוטה או צרורות מחמת ביעוט (ב"ק יט.). כסף וזהב וסוסים ונשים לא ירבה פן יסור ופן יזיד בְּבִיעוּט משמן חלבו (אזה' ר"י בן ראובן כב.). אולי בכבוד אב בביעוט אמעלה (סמא"צ, סלי' ר"ה, שדי).