בִּעוּר
*, – שה"פ מן בָּעַר: כרם רבעי בית שמאי אומרים אין לו חומש ואין לו ביעור (מעשר שני ה ג). רבי יהודה אומר אין ביעור חמץ אלא שריפה וח"א אף מפרר וזורה לרוח (פסח' ב א). מי שהיו לו פירות שביעית והגיע שעת הביעור וכו' רבי יוסי אומר אחד עניים ואחד עשירים אוכלין אחר הביעור ( שבי' ט ח). מהרו והתקינו את פירותיכם עד שלא תגיע שנת הביעור וכו' שכל הפירות שלא באו לעונת המעשרות פטורים מן הביעור (מע"ש ה ח).