ב. בִּעוּת

1, ש"ז, מ"ר בִּעוּתִים, — חַיִל, גַּיִס, שלוח למלחמה, Heer; armée; army: כי חצי שדי עמדי אשר חמתם שתה רוחי בִּעוּתֵי2 אלוה יערכוני (איוב ו ד), המשיל צרותיו ויסוריו בגדודי חיל העורכים עליו מלחמה בחצים מסֻממים.



1 משקל בִּכּוּר בִּכּוּרִים, צִמּוּק צִמּוּקִים, וכדומה. בערבית בעת' بعث , חיל,  מן שרש בַעַת' שר"ל שלח.

2 המפרשים הקדמונים והאחרונים פרשו גם בעותי זה כמו בעותיך שלמעלה. אבל חלק הראשון של  הפסוק מדבר על חצים טבולים בארס, והפעל יערכוני, שהוא הספור של בעות, אין ספק שפרושו הוא ילחמו בי, וכן פרש ראב"ע: יערכוני כלומר יערכו עמי מלחמה. ולפעל זה נאה מאד נושא המשפט בעותי במשמעה חיל  שנתת לי, והמליצה יפה מאד. — ואעפ"י שמשקל פִּעוּל משמש גם בשמות לדברים ממשיים, כמו בִּכּוּר וצִמּוּק וחִשׁוּר וכדומה, אעפי"כ אולי נקודו האמתי הוא בְּעוּת כמו גְּבוּל.