בָּעַט
°, ש"ז, – כמו בעִיטה, ומשל: בעט בעטך ודוש דישך מטיט ולבנים יצאתי ולטיט ולבנים באתי (ילקוט תהלים1). מרודים בעוטי בַּעַט, נחרת סוסים ושעט, מתלעות כפירים ולעט, יעזרו עזר מעט מנחם ב"ר מכיר, זול' הפסקה א, אחור וקדם.
1 רשום בפתקה: ק"ל, אך בילקוט שם לא נמצא זה.