1 פ"י, עתי' יִבְעַל — א) שם שלטונו על אחר, נהיה לו לאדון, beherrschen; devoir maitre de; to have dominion over: יי' אלהינו בְּעָלוּנוּ אדנים זולתך ישע' כו יג. — ב) בָּעַל אשה,  נהיה לַבַּעל, heirathen eine Frau; épouser une femme; to take a wife: כי יקח איש אשה וּבְעָלָהּ דבר' כד א . ואחר כן תבוא אליה (אל השבויה) וּבְעַלְתָּהּ והיתה לך לאשה שם כא יג. הנך מת על האשה אשר לקחת והוא בְעֻלַת בעל בראש' כ ג. כי ימצא איש שכב עם אשה בְעֻלַת בעל ומתו גם שניהם דבר' כב כב. — ובמליצה: כי בשת עלומיך תשכחי וחרפת אלמנותיך לא תזכרי עוד כי בֹעֲלַיִךְ עשיך יי' צבאות שמו ישע' נד ד-ה. כי יבעל בחור בתולה יִבְעָלוּךְ בניך שם סב ה. — ואמר המשורר: נטוש תאוה אחי שכל והשמחה היה בועל רמב"ע, תרשיש ט. — ג) *ביחוד, שכב אשה, beischlafen; cohabiter avec une femme; have sexual inter course: עשה מאמר ובעל הרי זו כמצותה יבמ' ה ב. הסריס שחלץ ליבמתו לא פסלה בעלה, פסלה מפני שהיא בעילת זנות וכן אילונית שחלצו לה אחין לא פסלוה בעלוה פסלוה שם ח ה. מי שפרסה אשתו נדה ולא בעל הוא ישן בין האנשים ואשתו ישנה בין הנשים כתוב' ד:. שבע בעילות בעל אותו רשע יבמ' קג.. מהו לבעול בתחילה בשבת כתוב' ז..  — נִפ', נִבְעֲלָה, — שבעלו אותה: תחת שלוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא תוכל שאת תחת עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע לחם תחת שנואה כי תִּבָּעֵל ושפחה כי תירש גברתה משלי ל כא-כג. אין זונה אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות יבמ' ו ה. אינו דומה הנבעלת ברצון לנבעלת שלא ברצון תוספת' כתוב' ג ו. הנבעלת לקטן חייבת שהיא אשתו של גדול שם יבמ' ה י. בתולה נישאת ברביעי ונבעלת בחמישי כתוב' ה.. היא אומרת נבעלתי יבמו' קיב.. — ובמליצה: כי חפץ יי' בך (באֻמת ישראל) וארצך תִּבָּעֵל ישע' סב ד.

— הִפ' הִבְעִיל: הבעלתיה (את בתי) לאחד מכל הפסולין לה אינו נאמן ירוש' קדוש' ג סד:.

— הִתפ' נִתְבַּעַל:  התבעלי לי בטלה זה ע"ז סג.. שפחה בעולה שנתבעלה קודם רגמ"ה כרית' יב:.