בָּעֵל
1, – בָּעֵל בדבר, בפלוני, היה נדהם ונבוך ולא ידע מה לעשות בו, verlegen sein; être perplexe; be perplexed: שובו בנים שובבים נאם יי' כי אנכי בָּעַלְתִּי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה והבאתי אתכם ציון (ירמ' ג יד). – ובמשמעת מאס בו, כמו בחל, געל, verabscheuen; abhorrer; to loate לא כברית אשר כרתי את אבותם וכו' אשר המה הפרו את בריתי ואנכי בָּעַלְתִּי בם נאם יי' כי זאת הברית אשר אכרת את בית ישראל וכו' והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם (שם ל"א לב-לג).
1 בערב' בַעִלַ בְ, بَعِلَ بامره בַעִלַ באמרה, דהש ופרק וברמ פלם ידר כיף יצנע פיה (לשאן אלערב). – ונראה כי הוא שרש אחר, דומה לבחל וגעל.