– היה בַּעַר:  ובאחת יִבְעֲרו ויכסלו (ירמי' י ח).  – נִפע', נִבְעַר, – נעשה כבהמה בלי דעת: נִבְער כל אדם מדעת הביש כל צורף מפסל  (ירמי' י יד).  נִבְעֲרוּ הרעים ואת יי' לא דרשו על כן לא השכילו (שם כא).  – ודבר נִבְעַר, בלי חכמה: אך אולים שרי צען חכמי יעצי פאעה עצה נִבְעָרָה (ישע' יט יא).