בְּעֵרָה

ש"נ, – שרֵפת האש, Brand;incendie;burning: כי  תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבער את הַבְּעֵרָה (שמו' כב ה).  השולח את הבערה ואכלה עצים או אבנים או עפר (ב"ק ו ד).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים